חידושי חתם סופר על שבת צ״א

1 מהו דתימא כ"ש לאפוקי מגרוגרת וכו' וצ"ע הא במתני' דלעיל כבר קתני זרעוני גינה פחות מגרוגרת אפי' לא הצניעם. וכבר הרגיש שם בתוס' יו"ט וכ' שרמב"ם בפי' המשנה דלשם נדחק בזה. ולפע"ד י"ל דהא התם בזרעוני גינה דלא חזי לאכילה אבל הכא בחטים דסתמיהו לאכילה ה"א שיעורן כגרוגרת דוקא דהולכים אחר שכיחא להקל ואכילתן שכיחא קמ"ל כיון שהצניען לזריעה ה"ל כשאר זרעוני גינה ולעולם פחות מגרוגרת דוקא אבל לא כ"ש ממש קמ"ל אפי' חיטה א':

2 אלא מעתה חישב להוציא כל ביתו וכו'. עיין תוס' והנה רש"י מיאן בפי' תוס' דמאי ס"ד להקשות פשיטא דכשחישב עכשיו לזריעה חייב דמלאכת מחשבת אסרה תורה אבל לא להקל על שיעורו של הלכה למשה מסיני. אך אאביי קשה דהרי שכח עתה למה הצניעם רק מחשבתו של אתמול קבעה לי' חשיבות ועשיית מחשבתו כשיעורו של מרע"ה ע"כ פריך. ומיהו אכתי מצינו למימר שאני זרעונים דמהראוי שמרע"ה ה"ל למיהב שיעורא בנימא א' רק משום שאין אדם טורח כפירש"י ועיין רשב"א והכא סגי בגילוי דעתו שהוא טורח ולק"מ מחישב להוציא כל ביתו. אך בצירוף דברי שמואל דבחטה איירי' והוא סתמי' לאכילה ואפ"ה הואיל מחשבתו של אתמול שפיר פריך הקצרתי וק"ל:

3 התם מדאפקי' חוץ לחומת עזרה וכו'. פירש"י להיקף חיל שלפני עזרת נשים או לעזרת נשים שהיא בחול כצ"ל ובש"ס חדשים נדפס שהיא בחיל והוא ט"ס וצ"ל בחול בוי"ו. ומ"מ מ"ש להיקף חיל וכו' תמוה דהא אפי' עזרת נשים גופא חול הוא מכ"ש החיל שלפניו. ונ"ל להגיה שלפני עזרת ישראל פי' כי החיל מקיף כל העזרה ועזרת נשים אינה אלא במזרח אבל בשארי צדדים יוצאים מעזרת ישראל לחיל ובאותו חיל שלפני עזרת ישראל מיירי. ויש לעיין נהי בתחלת הוצאה היה ראוי לאכילה מ"מ בשעת הנחה נפסל כבר ביוצא ואינו ראוי לאכילה. וצ"ל נהי דמחשבת עקירה הי' לאכיל' מ"מ ההנחה הי' במחשבת שריפה דקדשים פסולים מצוה לשורפם ושיעורם בכזית ואע"ג דלא הוה עקירה והנחה במחשבה א' מ"מ כיון דזיל הכא איכא שיעורא וזיל הכא איכא שיעורא מיחייב כדלעיל בשמעתין עיין חי' רשב"א בזה:

4 מתני' דלא כבן עזאי עיין בחידושינו לעיל ה' ע"ב מה דשייך לשמעתין ע"ש וק"ל: