חיים וחסד תר״א

הנה זה העולם מעובה מאד, ואין אנו משיגין רק על דרך זה, מתחלה ה' ואחר כך ו' ואחר כך ה' הב' שהוא הבינה ואחר כך הי' שהיא החכמה, אך אצל הקב"ה הוא משפיע להיפך, מתחלה הי' כו', דהיינו מתחלה לחכמה, ואחר כך להבינה, ואחר כך ליה"ו, ואחר כך להויה דהיינו ליהו"ה, וזהו הויה באחור, שאינו נשלם הויה אלא בזה העולם שהוא אחוריים. וזהו שהויה באחור בזה העולם עולה ע"ב, שהוא מעובה, אך בעולם שלמעלה מזה אין כל כך מעובה, וזהו שהויה התם במילוי עולה ק"ל, ואח"כ כשעובר דרך השני עולמות אז יכול להשיג עצם הויה. וזהו 'ברכו', אותיות רוכב משנת חסידים מס' הבריאה דערבית פ"ו עיי"ש, פירוש אימתי יכול הקב"ה להיות רוכב אצלו, פירוש שישיג הויה בעצמו, וזהו ישעיה יט, א והנה ה' רוכב על ע"ב ק"ל, מתחלה ע"ב ואח"כ ק"ל, דהיינו כשעובר דרך הב' עולמות אז הוא רוכב. וזהו כל רב מבבל, פירוש מחמת מה הוצרך להיות 'רב' - בהרבה לבושים, 'מבבל', פירוש מחמת שזה העולם הוא בלול על כן הוצרך הויה ללבוש בלבושים.

ועוד הנה ה' רוכב על ע"ב ק"ל, פירוש כשהקלות אצלינו גם כן ע"ב, מחמת שאנו רוצים להשיג עצם הויה אז אנו משיגים, וזהו כל רב מבבל, מחמת הבלבול אז הוצרך אצלינו להיות דווקא רב, אבל בלא זה היה צריך להיות הק"ל גם כן ע"ב, וכשאנו משיגין זה אז הצירוף מסופי תיבות 'את ה' המבורך' תה"ך, פירוש שכבר השיגו מדרגה, ותה"ך לשון הילוך, וכשאנו משיגין את עצם הויה אז הצירוף הת"ך, פירוש שניתך האור ברחבות גדול, כי שם אין צמצום כלל, אך בעצם הויה היה ג"כ צמצום כי שד"י הוא מלשון שידוד המערכות, כי אצל הקב"ה אין שייך אפילו עצם הויה, אך אנו אין משיגים זה. וזה שאיתא בכוונות פע"ח קריאת ס"ת פ"ה עיי"ש שהשם תה"ך הוא בפנים של שדי, פירוש שאצלינו נקרא בפנים שהוא קודם הויה, פירוש השם הזה הוא קרוב אלינו יותר משם הויה, אך אצל השם שד"י הוא באחור שהוא למטה ממנו: