1
נדר נקרא מה שהלב מחייב, והוא לשון נדר שהוא התענוג, מחמת שיש לו תענוג מזה הדבר הוא עושה דירה בזה המקום, ועל כן נדר הוא בבינה ע"ח שכ"ט פ"ה: