חיים וחסד תקט״ז

הנה בשבת הוא עליית העולמות לקוטי תורה פ' בראשית, דרך משל כשאדם בונה בנין, וכשנגמר זה הבנין הוא מפאר עצמו בזה הבנין ומשיג תענוג מזה ההתפארות, ועל כן יש לו חשק לבנות הבנין האחר ונראה החכמה של הבונה. והנה כל אבן מהבנין הוא בפני עצמו קומה שלימה, אך נגד כל הבנין אינו רק פרט וחלק אחד. והנה מתחלה צריך לייסד זה הבנין ביסוד חזק שלא ישקע תחתיו כשיניח עליו מלמעלה עוד אבנים להבנין, וזהו כי בו' ימי המעשה נבנה הקומה, כי בכל יום אף שהוא בפני עצמו קומה כי כל מדה כליל מי', אך נגד כל הבנין אינו נקרא רק חלק אחד, ובערב שבת נגמר הבנין, וזהו מעלי שבתא, פירוש שהקב"ה מסתכל בזה הבנין, ואחר כך ביום השבת מתענג הקב"ה על ידי ההתפארות שמפאר את עצמו בזה הבנין, וזהו שחרית דש"ק ישמח משה במתנת חלקו, ואחר כך עולה בהרצון לבנות בנין אחר שהוא שבוע שלאחריו, וצריך האדם לראות לחבר המדות להקב"ה ויוכל הבנין להתקיים.

וזהו שמות לא, יג 'את שבתותי תשמרו', פירוש שתשמרו ב' השביתות, שהוא התענוג שהוא נייחא דכולא זהר ח"ג קכג., וגם השביתה, פירוש שהמדות יהיה להם קיום, ואז 'ומקדשי תיראו', אז תוכלו לראות החכמה, כי החכמה נקרא קודש שם ח"ב קכא.. 'אני ה'', פירוש שתראו שהאני שהוא היש יהיה דבוק בהקב"ה, כי צריך להיות קצת יש כדי שיוכל לעבוד את הקב"ה, אך תחבר את היש להקב"ה אז תוכל לראות את החכמה ותוכל לשמור ב' השביתות: