ילקוט שמעוני על התורה תתי״ח

1 וַיִּתְעַבֵּר ה' בִּי, כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר נִתְעַבֵּר בִּי פְלוֹנִי וְנִתְמַלֵּא עָלַי חֵמָה. לְמַעַנְכֶם. שֶׁאַתֶּם גְּרַמְתֶּם לִי. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וַיַּקְצִיפוּ עַל מֵי מְרִיבָה וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּרָם". וְלֹא שָׁמַע אֵלָי. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, איוב לו, ה "הֵן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס", אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹאֵס בִּתְפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים, אֲבָל כָּאן וְלֹא שָׁמַע אֵלָי, וְלֹא קִבֵּל תְּפִלָּתִי.