ילקוט שמעוני על התורה תש״ל

1 קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ. אֵלּוּ הַמְכֻנָּסִין. וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ. אֵלּוּ הַרוֹדְפִים. מִפָּנֶיךָ. מִפָּנֶיךָ הֵם נָסִים וְאֵין אָנוּ כְּלוּם לִפְנֵיהֶם, אֶלָּא כְּשֶׁפָּנֶיךָ אִתָּנוּ אֵין אָנוּ נָסִים לִפְנֵיהֶם, וּכְשֶׁאֵין פָּנֶיךָ אִתָּנוּ אָנוּ כְּלוּם לִפְנֵיהֶם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר שמות לג, טו-טז "וַיֹּאמֶר אֵלָיו אִם אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה", וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא", וְאוֹמֵר יהושע י, א "וַיְהִי בְּנֻוּסָם מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ' וַה' הִשְׁלִיךְ" וְגוֹ', וְאוֹמֵר "אֱלֹהַי שִׁיתֵמוֹ כַגַּלְגַּל כְּקַשׁ לִפְנֵי רוּחַ כְּאֵשׁ תִּבְעַר יָעַר". וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךְ. וְכִי יֵשׁ שׂוֹנְאִין לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, אֶלָּא מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל מִי שֶׁשּׂוֹנֵא אֶת יִשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ שׂוֹנֵא אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר שמות טו, ז "וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ" כָּתוּב בְּרֶמֶז רמ"ז. וְכָל מִי שֶׁעוֹזֵר אֶת יִשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ עוֹזֵר לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר "אוֹרוּ מֵרוֹז אָמַר מַלְאַךְ ה'" וְגוֹ'. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר אֵין לְךָ חָבִיב בְּכָל הַגּוּף כָּעַיִן מָשָׁל בּוֹ אֶת יִשְׂרָאֵל, אָדָם לוֹקֶה עַל רֹאשׁוֹ אֵין עוֹמֵץ אֶלָּא אֶת עֵינוֹ, הָא אֵין לְךָ חָבִיב בְּכָל הַגּוּף כָּעַיִן וּמָשַׁל בָּהּ אֶת יִשְׂרָאֵל. וְכֵן הוּא אוֹמֵר משלי לא, ב "מַה בְּרִי וּמַה בַּר בִּטְנִי" וְגוֹ', וְאוֹמֵר שם ד, ג "כִּי בֵן הָיִיתִי לְאָבִי" וְגוֹ'. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר כְּאָדָם שֶׁמּוֹשִׁיט אֶצְבָּעוֹ לְתוֹךְ עֵינוֹ וּמְחַטְּטָהּ. פַּרְעֹה שֶׁנָּגַע בָּהֶן מֶה עָשִׂיתִי לוֹ, "מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָם". סִיסְרָא שֶׁנָּגַע בָּהֶן מֶה עָשִׂיתִי לוֹ, שופטים ה, כ "מִן שָׁמַיִם וְגוֹ' נִלְחֲמוּ עִם סִיסְרָא". סַנְחֵרִיב שֶׁנָּגַע בָּהֶן מֶה עָשִׂיתִי לוֹ, מלכים ב יט, לה "וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר". נְבוּכַדְנֶצַר שֶׁנָּגַע בָּהֶן מֶה עָשִׂיתִי לוֹ, דניאל ד, ל "עִשְׂבָּא כְתוֹרִין יֵאכֻל". הָמָן שֶׁנָּגַע בָּהֶן מֶה עָשִׂיתִי לוֹ, "וְאֹתוֹ תָּלוּ עַל הָעֵץ". וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא, כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְשֻׁעְבָּדִין, כִּבְיָכוֹל שְׁכִינָה מִשְׁתַעְבֶּדֶת עִמָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר שמות כד, י "וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר". וְאוֹמֵר "בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר". אֵין לִי אֶלָּא צָרַת צִבּוּר, צָרַת יָחִיד מִנָּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר תהלים צא, טו "יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ וְגוֹ'. וְאוֹמֵר בראשית לט, כ "וַיִּקַח אֲדֹנֵי יוֹסֵף" וְגוֹ'. וְאוֹמֵר "מִפְּנֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ לְךָ מִמִּצְרַיִם גּוֹיִם וֵאלֹהָיו". רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אִלְמָלֵי לָא כְתִיב אִי אֶפְשָׁר לְאָמְרוֹ, אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַמָּקוֹם כִּבְיָכוֹל עַצְמְךָ פָּדִיתָ.