ילקוט שמעוני על התורה תתט״ז

1 הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן, הַכֹּל קָרְאוּ אוֹתוֹ הַר. אַבְרָהָם קְרָאוֹ הַר, בראשית כב, יד "אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ה' יֵרָאֶה". דָּוִד קְרָאוֹ הַר, שֶׁנֶּאֱמַר "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה'". יְשַׁעְיָה קְרָאוֹ הַר, שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה ב, ב "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה'". גּוֹיִם קָרְאוּ אוֹתוֹ הַר, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָלְכוּ גּוֹיִם רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה'". וְהַלְּבָנֹן. זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר ירמיה כב, ו "גִּלְעָד אַתָּה לִי רֹאשׁ הַלְּבָנוֹן", וְאוֹמֵר ישעיה י, לד "וְהַלְּבָנוֹן בְּאַדִּיר יִפּוֹל", וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ לְבָנוֹן, שֶׁמַּלְבִּין עֲווֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר "אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ".

2 אֶעְבְּרָה נָּא, אֵין נָא אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה. הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. זוֹ הִיא, שֶׁרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֶרֶץ כְּנַעַן הִיא טוֹבָה וְלֹא נַחֲלַת בְּנֵי רְאוּבֵן וְגָד. הָהָר הַטּוֹב. זֶה יְרוּשָׁלַיִם. וְהַלְּבָנֹן. זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר, זכריה יא, א "פְּתַח לְבָנוֹן דְּלָתֶיךָ" וְגוֹ'. וְיֵשׁ אוֹמְרִים לְבָנוֹן זֶה מִנּוּי הַמֶּלֶךְ. אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה, כָּל מַה שֶּׁהָיָה מֹשֶׁה מְבַקֵּשׁ, בְּ"נָא" הָיָה מְבַקֵּשׁ, במדבר יד, יט "סְלַח נָא". שם יג, יג "אֵל נָא רְפָא נָּא לָהּ", אֶעְבְּרָה נָא. הָהָר הַזֶּה. זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר "הָהָר חָמַד אֱלֹהִים". הַטּוֹב. זֶה יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר שם סה, ה "נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ". וְהַלְּבָנֹן. זֶה בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר "פְּתַח לְבָנוֹן דְּלָתֶיךָ". דָּרַשׁ רַבִּי שִׂמְלָאִי, מִפְּנֵי מָה נִתְאַוָּה מֹשֶׁה רַבֵּינוּ לִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְכִי לֶאֱכֹל מִפִּרְיָהּ אוֹ לִשְׂבֹּעַ מִטּוּבָהּ הוּא צָרִיךְ, אֶלָּא כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה, הַרְבֵּה מִצְווֹת נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל עַל יָדִי, וְאֵין מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא בָּאָרֶץ, אֶכָּנֵס כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיְּמוּ כֻּלָּן עַל יָדִי. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּלוּם אַתָּה מְבַקֵּשׁ אֶלָּא כְּדֵי לִטֹּל שָׂכָר, מַעֲלֶה אֲנִי עָלֶיךָ כְּאִלּוּ עֲשִׂיתָם, שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה נג, יב "לָכֵן אֲחַלֶּק לוֹ בָרַבִּים", שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ מֻשְׁלָם שֶׁמָּא תֹּאמַר כָּאַחֲרוֹנִים וְלֹא כָרִאשׁוֹנִים, תַּלְמוּד לוֹמַר שם "וְאֶת עֲצוּמִים יְחַלֵּק שָׁלָל", כְּאַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב שֶׁהֵן עֲצוּמִים בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת. "תַּחַת אֲשֶׁר הֶעֶרָה לַמָּוֶת נַפְשׁוֹ", שֶׁמָּסַר עַצְמוֹ לְמִיתָה שֶׁנֶּאֱמַר שמות לב, לג "וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתַבְתָּ". ישעיה שם "וְאֶת פֹּשְׁעִים נִמְנָה". שֶׁנִּמְנָה מִמֵּתֵי מִדְבָּר. שם "וְהוּא חֵטְא רַבִּים נָשָׂא". שֶׁכִּפֵּר עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. "וְלַפֹּשְׁעִים יַפְגִּיעַ". שֶׁבִּקֵּשׁ רַחֲמִים עַל פּוֹשְׁעִי יִשְׂרָאֵל שֶׁיַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, וְאֵין פְּגִיעָה אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר ירמיה ז, טז "וְאַתָּה אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה וְאַל תִּשָּׂא בַּעֲדָם רִנָּה וּתְפִלָּה וְאַל תִּפְגַּע בִּי".