ילקוט שמעוני על התורה ק״ח

1 בראשית כד טו וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר, שְׁלֹשָׁה הֵן שֶׁנַּעֲנוּ בְּמַעֲנֶה פִּיהֶן אֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם, מֹשֶׁה וּשְׁלֹמֹה. אֱלִיעֶזֶר, דִּכְתִיב, וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר. מֹשֶׁה, דִּכְתִיב, במדבר טז, לא "וַיְּהִי כְּכַלּוֹתוֹ לְדַבֵּר אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶה וַתִּבָּקַע הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תַּחְתֵּיהֶם". שְׁלֹמֹה, דִּכְתִיב, "וּכְכַלוֹת שְׁלֹמֹה לְהִתְפַּלֵּל וְהָאֵשׁ יָרְדָה מִן הַשָּׁמַיִם". בראשית כד טז וְהַנַּעֲרָה טוֹבַת מַרְאֶה מְאֹד בְּתוּלָה וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ, תַּמָּן תָּנִינָן מֻכַּת עֵץ כְּתֻבָּתָהּ מָאתַיִם, דִבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים מֻכַּת עֵץ כְּתֻבָּתָהּ מָנֶה. טַעְמָא דְרַבִּי מֵאִיר מֵהָכָא, וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ הָא אִם נִבְעֲלָה מֵעֵץ בְּתוּלָה, טַעְמָא דְּרַבָּנָן בְּתוּלָה הָא נִבְעַלָה מֵעֵץ אֵינָה בְּתוּלָהּ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, לֹא נִבְעֲלָה אִשָּׁה מִמָּהוּל לִשְׁמֹנָה תְּחִלָּה אֶלָּא רִבְקָה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, לְפִי שֶׁבְּנוֹת הַכּוּתִים מְשַׁמְּרוֹת עַצְמָן מִמְּקוֹם עֶרְוָתָן וּמַפְקִירוֹת עַצְמָן מִמָּקוֹם אַחֵר, אֲבָל זוֹ בְּתוּלָה מִמְּקוֹם בְּתוּלִים וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ מִמָּקוֹם אַחֵר אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר בְּתוּלָה אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁאִישׁ לֹא יְדָעָהּ, אֶלָּא אֲפִלּוּ אָדָם לֹא תָּבַע בָּהּ, עַל שֵׁם תהלים קכה, ג "לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים". וַתֵּרֵד הָעַיְנָה וַתְּמַלֵּא, כָּל הַנָּשִׁים יוֹרְדוֹת וּמְמַלְּאוֹת מִן הָעַיִן, וְזוֹ כֵּיוָן שֶׁרָאוּ אוֹתָהּ הַמַּיִם מִיַּד עָלוּ אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתְּ סִימָן לְבָּנַיִךְ, מַה אַתְּ כֵּיוָן שֶׁרָאוּ אוֹתָךְ הַמַּיִם מִיַּד עָלוּ, כָּךְ בָּנַיִךְ כֵּיוָן שֶׁהַבְּאֵר רוֹאָה אוֹתָן מִיַּד תְּהֵא עוֹלָה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב, במדבר כא, יז "אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ". בראשית כד יז וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ, לִקְרַאת מַעֲשֶׂיהָ הַטּוֹבִים.