1 רַב נַחְמָן רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר, כָּל הַקְּרָשִׁים מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ הָיוּ מְצֻפִּין זָהָב, וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכוֹן הַמֻּבְלָע בְּתוֹךְ חֲלָלָן שֶׁל קְרָשִׁים מֻבְלָע בְּתוֹךְ שְׁפֹפֶרֶת שֶׁל זָהָב שֶׁאֹרֶךְ כָּל אַחַת וְאַחַת אַמָּה וּמֶחֱצָה נְתוּנָה בְּתוֹךְ חֲלָלוֹ שֶׁל קֶרֶשׁ, וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכוֹן מֻבְלָע בָּהֶן מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה.
