תוספות רי"ד על נזיר כ״ו

1 תנא נזיר וחייבי קינין דדמיין ליה פי׳ להכי נקט נזיר שהוא מחויב חטאת ועולה וכשהפריש מעות הפריש לשניהן ביחד ואע״פ שדמי חטאת מעורבין עמהן אפ״ה יפלו לנדבה כדגמרי׳ הילכתא וה״ה לחייבי קינין שהן חייבין חטאת ועולה ביחד שהפרישו מעות קינין סתם לקיניהן ומת שנפלו לנדבה:

2 ולאפוקי מהא דתניא מי שהוא מחויב חטאת ואמר הרי עלי עולה והפריש מעות ואמר אלו לחובתי רצה להביא בהן חטאת בהמה לא יביא עולת בהמה לא יביא והיו לו מעות סתומין ילכו לים המלח פי׳ בוודאי המחויב קינין תורין ובני יונה אחד לחטאת ואחד לעולה והפריש עליו מעות סתם אם העשיר ורצה להבי׳ בכולן או חטאת או עולת בהמה יביא דכיון דביחיד הי׳ מחויב בשתיהן יש על אותן מעות תורות חטאת ותורת עולה הלכך יכול להביא בכולן או חטאת או עולה אבל מי שלא היה מחויב אלא חטאת כגון שאכל חלב בשגגה כיון שלא חלו עליו ביחד כשהפריש מעות ואמר הרי אילו לחובתי אם רצה להביא בכולל חטאת לא יביא דיש לו חובת חטאת הפרישם אבל ודאי חטאת ועולה יכול להבי׳ בהן כיון ששתי חובותיו קונה בהם ואם מת נמי והיו סתומין ילכו לים המלח דדוקא כשחלו עליו חטאת ועולה ביחד התם אמרי׳ כשהפריש סתם לשתיהן הפריש והו״ל דמי חטאת ודמי עולה מעורבין זה בזה ובהא תמידי הילכתא דאזלי לנדבה אבל כשחלו עליו זו אחר זו יש לומר הכל הפרישן לחובת חטאת וכולן הן דמי חטאת בלי תערובת והילכך ילכו לים המלח דלא גמרי׳ הילכת׳ אלא על מי שמחויב חטאת ועולה ביחד דומי׳ דנזיר:

3 אמר רב אשי הא דאמר מפורשין לא פי׳ מאי דתנן דמפורש׳ לא יפלו לנדבה אלא דמי חטאת ילכו לים המלח ודמי עולה יבואו עולה ודמי שלמים יבואו שלמים לא תימא דלא יקראו מפורשין אא״כ פירש ואמר אלו לעולתי ואלו לחטאתי ואלו לשלמיי אבל אם לא בירר אלא אמר אלו לחטאתי ועולתי ולשלמיי סתומין מיקריין ויפלו לנדבה אלא אפילו אמר הכי נמי מפרשין מיקריין ושלישתן שהן דמי חטאת ילכו לים המלח ושלישתן יביא בהם עולה ושלישתן יביא בהן שלמים ואיכא דאמרי אמר רב אשי לא תימא עד דאמר אלו לחטאתי לעולתי ולאשמיו אלא אפילו אמר אילו לחובתי הרי הן כמפורשין פי׳ שגם כשאמר לחובתי כאלו אמר בשלישותן אבי׳ חטאת ובשלישיתן עולה ובשלישיתן שלמים וכשמה כך אנו עושים ולא יקראו סתומין אלא כשאמר הרי הן לנזירת:

4 אמר רבה אם נפרשו דמי חטאת מביניהן הרי הן כמפורשין פי׳ אם אמר כאלו אביא חטאת וכאילו עולה ושלמים לא אמרי׳ כיון שלא פירש ובירר אלו לעולה ואלו לשלמים סתומין הן ויפלו לנדבה אלא כמפורשין דמי ומבי׳ בחציין עולה ובחציין שלמים דדוקא בשיש תערובת חטאת ביניהם גמרי׳ הילכת׳ דאזלי לנדבה אבל בתערובת עולה ושלמים לא אלא מחלקן חציין לעולה וחציין לשלמים:

5 תניא כוותיה דרבא אילו לחטאתי והשאר לנזירותי ומת דמי חטאת ילכו לים המלח והשאר יבי׳ חצין לעולה וחצין שלמים פי׳ דכיון דאין דמי חטאת ביניהם אע״פ שהן סתומים כמפורשין עבדי׳ להו:

6 ומועלין בכולן ואין מועלין במקצתן פי׳ משום שלמים דמעורבין ואיכא למימר הני מקצת שלמים הוו:

7 אלו לעולתי והשאר לנזירותי דמי עולה יבואו עולה ומועלין בהן והשאר יפלו לנדבה ומועלין בכולן ואין מועלין במקצתן פי׳ השתא הוו הסתומין חטאת ושלמים והילכך יפלו לנדבה:

8 אלו לשלמיי והשאר לנזירותי דמי שלמים יבואו שלמים ואין מועלין בהן והשאר יפלו לנדבה ומועלין בהן בין בכולן במקצתן פיי׳ שהסתומין הן חטאת ועולה והילכך יפלו לנדבה ומועלין במקצתן שכולן הן בני מעילה דדוקא כשדמי חטאת אינן קריבין והולכין לים המלח אין מועלין בהן דהשתא דקרבי נדבה ומועלין בהן בספרים כתוב אמר רבה אם נפלו דמי חטאת מביניהן ומפרש דכיון דנפלו מביניהן כשיעור דמי חטאת אמרי׳ הנהו הוו דמי חטאת ושאר׳ כמפורשין הוו ולוקחין בחצין עולה ובחציין שלמים ואינו נ״ל דא״כ מאי תני׳ כוותיה דרבה בבריית׳ תני כשיפרש אלו לחטאתי אבל אם נפלו מן הסתם מני דתלינן ואמרי׳ אלו היו דמי חטאת:

9 אמר ר״ה א״ר חנינא ל״ש אלא מעות אבל בהמה הרי הוא כמפורשין פי׳ דוק׳ אם הניח מעות סתומין ולא פירש אזלי לנדבה אבל אם הניח שלש בהמות אע״פ שלא פירש זו לחטאת וזו לעולה וזו לשלמים כמפורשין דמיין והאחת תמות והאחת תקרב עולה והאחד שלמים:

10 אמר רב נחמן אמר רב הא דאמרת בהמה הרי הוא כמפורשת ל״ש אלא תמימה אבל בעלת מום הרי הוא כסתומה פי׳ אם הוא תמימה הרי הן מזמנות מאיליהן אע״פ שהוא לא פירש שהנקבה ראיי׳ לחטאת והזכר לעולה והאיל לשלמים וכדאמר רשב״ג בנזיר חי אמר נמי ר׳ חנינא בנזיר מת אבל אם הן בעלת מום כיון דלדמי קיימין כמעות סתומין דמי וכולן יפלו לנדבה:

11 אבל נסכא לא פי׳ שאם הניח שיש חתיכות כסף אין דינן כסתומין אלא אע״פ שנא פי׳ כמפורשת דמיין וישליך האחת לים המלח והאחת יביא בה עולה והאחת שלמים שהבהמות בעלת מום בודאי למכור קיימי הילכך אין חילוק ביניהן לבין המעות אבל נסכא לאו להימכר קיימא ובאחת יקח חטאת ובאחת שלמים ורב נחמן דידיה אמר אפילו נסכא כמעות סתומין הויין דמה לי מעות מה לי נסכא אבל סבר לא דוודאי הסוור הן כמפורשת וה״ה לכל המטלטלין דבכל אחת יקח בהמה אחת:

12 א״ל רב שימי בר אשי לר״פ מ״ט דרבנן דאמרי מעות לאו נסכי מעות לא סוור אלא מעתה מעות ולא עופות והא דאמר רב חסדא אין הקינין מתפרשות אלא או בלקיחת בעלים או בעשיית כהן ואמאי הא מעות חמורין לה פי׳ היכי אמר רב חסדא שאינן מתפרשות אלא או בלקיחת הבעלים שיאמר זה אני קונה לחטאתי וזה לעולתי או בעשייתה כהן אבל אם קנאן סתם אין להן דין מפורשין אלא דין סתומין ואם מת יפלו לנדבה והא מעות גמירי אלא מדרב חסדא ילפינן דאפילו עופות נמי סתומין הוו וה״ה סיור ונסכא ובהמה דכל מידי דלא פירש סתומין הוו: