שו"ת הרשב"א חלק ד קנ״ד

שאלת: לאה אשת ראובן יצאת יצאה מבית ראובן בעלה מתוך הקטטה. והוציאה עמה בגדי משי שלה ותכשיטין. וטוענת: שהבעל נתנם והם נכסי מלוג שלה. וראובן בעלה טוען: כל מה שקנתה אשה קנה בעלה. ועוד: שהיא החזירתם לו לפרוע מהם חובותם. והיא טוענת: שלא הד"ם ואין רשות לבעלי למוכרן ולפרוע חובותיו. הדין עם מי?

תשובה: הדין עם האשה. שכל שנתן לה הבעל, הרי הן שלה להתקשט בהן בעודה תחתי'. ואינו רשאי למכרן ולפרוע חובותיו, כיון שבאו לידה, וזכתה בהן. שאפילו בכלים שצבען לשמה או שלקח לשמה, אם הקדישן, לאחד מלשונות הגמ' אינן מקודשין. ואפי' הקדישם בפירוש. אבל מ"מ, כל שנתנן לה ובאו לידה, לכל הלשונות זכתה בהן. ואינו יכול לא למכרן ולא להקידשן. ואף על פי שהוא טוען שהיא החזירתם לו למכרן ולפרוע חובותיו, הרי היא כופרת בכך וכיון שהנכסים בידה, היא נאמנת, ובשבועת היסת, כדין כופר בכל.