שו"ת הרשב"א חלק ד קל״א

לאושקה.

ולעניו מה ששאלת: אם צריכה גט, מחמת שקנו ממנה במקום הקידושין: שנתחייבה לינשא לו כדת משה וישראל? איני רואה בזה ממש כלל. חדא: שאפי' קנו ממנה בתורת קנין לקידושין, וכגון הרי את מקודשת לי בקנין סודר, לא עשה ולא כלום. שאין אשה נקנית בחליפין, וכמו שאמרת. ועוד: שהם לא קדשוה לזאת בחליפי סודר זה. אלא במקום אמרו: לינשא לו שמשמען של דברים: שתתחייב בקנין זה שתנשא לו. ואילו נתקדשה כבר לו. אבל לא היה הקנין לשום קדושין. ועוד: שאם היתה קונה לקדושין, למה קנו ממנה במקום קדושין? וכי האיש מתקדש לאשה. והכתוב אומר: כי יקח איש אשה, ודרשי': ולא שיקח את עצמו לאשה.