שו"ת הרשב"א חלק ד קי״ד

מהדורה: סנט פטרסבורג, 1883

1
לקלעהאיוב.
2
שאלת: הא דתנן בפ' הבית והעליה בבא מציעא קי"ז ע"ב: הכותל והאילן שנפלו לרשות הרבים והזיקו, פטור מלשלם, אא"כ נתנו לו ב"ד זמן. אם יש חלוק בדבר בין רשות הרבים לרשות היחיד.
3
תשובה: בדבר זה אחד רשות הרבים ואחד רה"י שוין הן. שהרי בשעה שבנה זה הכותל ונטע האילן, ברשו' בנאן. ואין תחל' עשייתן לנזק. ולפיכך: כל שלא נתנו לו ב"ד זמן, אפי' הזיקו בשעת נפילתן, פטור. ולא דמי לאשו, לפי שבאשו, כח אחר מעורב בו מיד להזיק, משא"כ באלו. וכדמוכח בפ"ק דבב"ק: דלא קאמר באלו: היכי דמי: אי בהדי דקא נפיל מזקי, היינו אשו, כדמקשי ואזיל בכולהו אינך. אלמא: פשיטא להו: דלא דמו לאשו, אלא לבורו, וכדאמרן.