1דרומית מזרחית בבית המוקד היא לשכה שהיו עושין בה את לחם הפנים. לשכה מזרחית צפונית — בה גנזו בית חשמונאי את אבני המזבח ששקצום טמאום מלכי יון כשהקריבו על גביהן לעבודה זרה. לשכה צפונית מערבית — בה היו הכהנים יורדין דרך מחילות שהיו קיימות מתחת לעזרות לבית הטבילה. ואם כן קיימת סתירה בדבר מקומה של לשכת הטלאים! אמר רב הונא: מאן תנא מיהו זה ששנה את מסכת מדות — ר' אליעזר בן יעקב הוא, ולו שיטה אחרת בדבר.2וההוכחה לכך שמסכת מדות שנאה ר' אליעזר בן יעקב, דתנן שכן שנינו במשנה במסכת מדות: עזרת נשים היתה אורך מאה ושלשים וחמש אמות על רוחב מאה ושלשים וחמש אמות וארבע לשכות היו בארבע מקצועותיה פינותיה, ולמה היו משמשות לשכות אלה? לשכה דרומית מזרחית — היא היתה לשכת הנזירים, ששם היו הנזירים מבשלים את קרבנות שלמיהן ומגלחין שערן ומשלחין שערות אלו מתחת הדוד כדי לשורפן, כאמור במקרא במדבר ו, יח. לשכה מזרחית צפונית — היא היתה לשכת דיר העצים, ששם היו הכהנים בעלי המומין הפסולים לעבודה אחרת עומדין ומתליעין בודקים אם יש תולעים בעצים שנועדו למזבח, שכל עץ שיש בו תולעת — פסול לגבי מזבח.3לשכה צפונית מערבית — היא היתה לשכת המצורעין ששם היו טובלים לטהרתם. לשכה מערבית דרומית, אמר ר' אליעזר בן יעקב: שכחתי למה היתה משמשת. אבא שאול אומר: בה היו נותנין יין ושמן לצורך המנחות והנסכים, והיא היתה נקראת "לשכת בית שמניא". ומלשונה של משנה זו נראה בבירור כי התנא ששנה את המסכת הוא ר' אליעזר בן יעקב, שלכן מזכירים שאמר ששכח מה היתה אותה לשכה משמשת.4ומעירים: הכי נמי מסתברא כך גם כן מסתבר שמסכת מדות שיטת ר' אליעזר בן יעקב היא, דתנן שכן שנינו במשנה במסכת מדות: כל הכתלים שהיו שם מסביב להר הבית היו גבוהין, חוץ מכותל מזרחי של ההר, משום שהכהן השורף את הפרה האדומה עומד בהר המשחה בהר הזיתים ששם היה מקום שחיטת ושריפת הפרה ומכוון מעל גובה הכותל ורואה כנגד פתחו של היכל בשעת הזאת הדם.5ומעתה נברר לפי איזו שיטה היה הדבר אפשרי; ותנן ושנינו במשנה: כל הפתחים שהיו שם בבית המקדש היה גובהן עשרים אמה ורוחבן עשר אמות. ותנן וכן שנינו במשנה אחרת לענין מבנה המקדש: לפנים ממנו מכותל המזרח של הר הבית היה סורג מחיצה העשויה כעין סבכה. ותנן וכן שנינו עוד במשנה: שלפנים ממנו מן הסורג נמצא החיל שהוא שטח מוגבה שהיה רוחבו עשר אמות, ושתים עשרה מעלות מדרגות היו שם באותו שטח, כשרום גובה כל מעלה חצי אמה ושילחה רחבה חצי אמה, הרי לנו, אם כן, עליה של שש אמות.6ועוד נאמר כי היו חמש עשרה מעלות עולות מתוכה מעזרת נשים, אותן המעלות היורדות מעזרת ישראל לעזרת נשים, כשרום גובה כל מעלה חצי אמה ושילחה ורוחבה חצי אמה, הרי נוספו לגובה שבע וחצי אמות נוספות, וביחד הן שלוש עשרה וחצי אמות. ותנן ושנינו עוד במשנה: כי בין האולם ולמזבח היה שטח שרוחבו עשרים ושתים אמות, ושתים עשרה מעלות היו שם בשטח זה, רום גובה כל מעלה חצי אמה ושילחה ורוחבה חצי אמה, הרי נוספו לגובה שש אמות נוספות כשבחשבון כולל הריהן כבר תשע עשרה וחצי אמות.7ותנן ושנינו עוד במשנה: ר' אליעזר בן יעקב אומר: מעלה מדריגה נוספת היתה שם שמבדילה בין עזרת ישראל לעזרת כהנים וגבוה אמה, ודוכן שעליו היו הלויים עומדים נתון עליה, ובו היו שלש מעלות של חצי חצי אמה ברוחב ובגובה, הרי בסך הכל עשרים ושתים אמות.8אי אמרת בשלמא נניח אם אומר אתה שמשנתנו כשיטת ר' אליעזר בן יעקב — היינו דאיכסי ליה פיתחא זהו ההסבר מפני מה נתכסה הפתח כי פתח ההיכל היה גבוה מתחתית הר הבית המזרחי יותר מעשרים אמה, ולכן אין לראות את פתח ההיכל דרך פתח הר הבית, ומתוך כך צריך היה להנמיך את הכותל המזרחי, כדי שיוכל לראות את פתח ההיכל מלמעלה.9אלא אי אמרת רבנן אם אומר אתה כשיטת חכמים שאין הוסיף גובה של שתים וחצי אמות של אותה מעלה והדוכן שעליה, שהוזכרו בדברי ר' אליעזר בן יעקב, ולדבריהם אין הגובה המירבי אלא תשע עשרה וחצי אמות בלבד, אם כן האיכא הרי יש עדיין את אותה פלגא דאמתא חצי אמה דמתחזי ליה פתחא בגוויה שנראה לו הפתח בתוכו שיכול הכהן לראות דרך הפתח המזרחי של הר הבית את קצהו התחתון של פתח ההיכל, שהרי הבדל הגובה ביניהם אינו אלא תשע עשרה וחצי אמות!10אלא לאו שמע מינה האם לא תלמד מכאן והוכח כי מסכת מדות כשיטת ר' אליעזר בן יעקב היא, והלכות האמורות בה, הן לפי שיטתו. רב אדא בר אהבה אמר: כי אין זו ראיה מוכרחת, ועדיין ניתן להסביר הלכות אלו בדרך אחרת. אלא הא משנה זו האומרת שכותל מזרחי של הר הבית היה נמוך מני של מי היא — כשיטת ר' יהודה היא. דתניא שכן שנינו בברייתא: ר' יהודה אומר: המזבח ממוצע ועומד באמצע העזרה בדיוק מול פתחי העזרות וההיכל, ושלשים ושתים אמות היו לו באורכו וברוחבו,11עשר אמות מהן מכוונות בדיוק כנגד פתחו של ההיכל, ואחת עשרה אמה לצפון ואחת עשרה אמה לדרום, נמצא שהיה המזבח מכוון בדיוק כנגד ההיכל וכותליו. ולפי שיטה זו, מאחר והיה המזבח מכוון בדיוק כנגד פתח ההיכל, נמצא שגובהו היה סותם את הפתח, שהרי גובה עזרת ישראל היה שלוש עשרה אמה ומחצה, כאמור והוסף לכך עוד תשע אמות של גובה המזבח עצמו, הרי לך בחשבון כולל עשרים ושתים אמות ולכך לא היה כל אפשרות לראות את פתח ההיכל דרך פתח הכותל המזרחי של הר הבית. ולכן היה צורך להנמיך את הכותל המזרחי, כדי שאפשר יהיה לראות מהר הזיתים את פתח ההיכל מעל למזבח.12לשיטה זו של ר' אדא שלדעתו שיטת מסכת מדות כר' יהודה מקשים: ואי סלקא דעתך ואם עולה על דעתך לומר שמסכת מדות כשיטת ר' יהודה היא, אם כן, שיהא המזבח באמצע העזרה מי משכחת ליה האם מוצא אתה כן לשיטת מסכת מדות? והתנן והרי שנינו במשנה: כל העזרה כולה היתה אורך מאה ושמונים ושבע אמות על רוחב מאה ושלשים וחמש אמות. ומפרטים: מן המזרח למערב שהוא אורך המקדש — מאה ושמונים ושבע אמות, כך הן מתחלקות: מקום דריסת רגלי ישראל שהוא המקום הקרוי "עזרת ישראל" — אורכו אחת עשרה אמה, מקום דריסת רגלי הכהנים — אורכו אחת עשרה אמה, המזבח עצמו — אורכו שלשים ושתים אמה, בין האולם ולמזבח — עשרים ושתים, וההיכל — מאה אמה, ואחת עשרה אמה נוספות של שטח פנוי מאחורי בית הכפורת בית קודש הקדשים.13ולרוחב המקדש מן הדרום לצפון היו מאה ושלשים וחמש אמות, וכך היו מחולקות: מדת הכבש והמזבח כאחת — ששים ושתים אמות, כשאורך כל אחד מהם שלושים ושתים אמות ושתי אמות היו נבלעות במה שחלקו העליון של המזבח נכנס פנימה ביסוד וסובב. מן המזבח ולטבעות שהיו בצפונו של המזבח ובהן היו מכניסים את צוואר בהמות הקרבן לצורך שחיטה — שמונה אמות רווח, מקום הטבעות עצמן היה עשרים וארבע אמות, מן הטבעות ועד לשלחנות שעליהן היו מדיחים את קרבי הקדשים היו עוד ארבע אמות, מן השלחנות לננסין עמודים נמוכים שהיו שם ומיועדים לתליית הקרבנות כדי להקל על הפשטת העור, היו עוד ארבע אמות, מן הננסין עד לכותל העזרה היו עוד שמונה אמות. הרי לך בינתיים לחשבון זה מאה ועשר אמות והמותר ממדות אלה, שהוא כעשרים וחמש אמות, הוא מה שנמצא בין הכבש ולכותל של צד דרום, וכן מקום הננסין המקום שתפסו אותם העמודים שאותו לא חשבנו, הרי לך בחשבון כולל מאה שלושים וחמש אמות.14ואי סלקא דעתך ואם עולה על דעתך לומר כי מסכת מדות כשיטת ר' יהודה היא אם כן מזבח באמצע העזרה מי משכחת ליה האם מוצא אתה אותו? הא הרי רובא רובו של המזבח בדרום העזרה קאי הוא עומד!
