ביאור שטיינזלץ על עבודה זרה ג׳

1 לומר, שאף על פי שמקיימין אותן את שבע המצוות הללו — אין מקבלין עליהם שכר.

2 ושואלים: ולא? האם הגויים אינם מקבלים שכר עליהן? והתניא והרי שנויה ברייתא, היה ר' מאיר אומר: מנין שאפילו הוא גוי ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול? תלמוד לומר: "אשר יעשה אתם האדם וחי בהם" ויקרא יח, ה, כהנים לוים וישראלים לא נאמר, אלא "האדם", באופן כללי, הא למדת מכאן, שאפילו גוי ועוסק בתורה — הרי הוא ככהן גדול, משמע שמקבלים שכר!

3 אלא לומר לך, שאין מקבלין עליהם שכר כמי שמצווה ועושה, אלא פחות מזה, כמי שאינו מצווה ועושה, כפי שאמר ר' חנינא: גדול המצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה. ושבים לדיון שבין הקב"ה ואומות העולם, שאמר להם הקב"ה שלא קיבלו את התורה משום שלא קיימו מה שנצטוו.

4 אלא כך אומרים הגוים לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, ישראל שקיבלוה את התורה היכן קיימוה?

5 אמר להם הקדוש ברוך הוא: אני מעיד בהם שקיימו את התורה כולה. אומרים לפניו: רבונו של עולם, כלום יש אב שמעיד על בנו? דכתיב שנאמר: "בני בכורי ישראל" שמות ד, כב, ואם כן, הקב"ה, שהוא אב לישראל, אינו יכול להעיד עליהם! אמר להם הקדוש ברוך הוא: שמים וארץ יעידו בהם שקיימו את התורה כולה.

6 אומרים לפניו: רבונו של עולם, שמים וארץ נוגעין בעדותן, יש להם עניין להעיד שישראל קיימו את התורה, שנאמר: "אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי" ירמיהו לג, כה, ואמר בעניין זה ר' שמעון בן לקיש, מאי דכתיב מהו שנאמר: "ויהי ערב ויהי בקר יום הששי" בראשית א, לא, בה"א הידיעה? מלמד שהתנה הקדוש ברוך הוא עם מעשה בראשית תנאי זה, ואמר: אם ישראל מקבלין את תורתי בזמן מתן תורה — מוטב, ואם לאו לא — אני אחזיר אתכם לתוהו ובוהו;

7 והיינו דאמר וזהו שאמר חזקיה באופן אחר: מאי דכתיב מהו שנאמר: "משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה" תהלים עו, ט, אם יראה למה שקטה, ואם שקטה למה יראה? והרי מי שירא אינו שקט, ומי ששקט — סימן שאינו ירא! אלא בתחלה, כאשר בא הקב"ה לתת את התורה לישראל "השמעת דין", יראה הארץ שמא לא יקבלו ישראל את התורה, ואז תתבטל הארץ מקיומה, ולבסוף, כשקיבלוה, שקטה. ואם כן, אין השמים והארץ יכולים להעיד לישראל על התורה!

8 אמר להם הקדוש ברוך הוא לאומות: מכם יבאו אנשים ויעידו בהן בישראל שקיימו את התורה כולה: יבא נמרוד ויעיד באברהם שלא עבד עבודה זרה, יבא לבן ויעיד ביעקב שלא נחשד על הגזל, תבא אשת פוטיפרע ותעיד ביוסף שלא נחשד על העבירה של ניאוף,

9 יבא נבוכדנצר ויעיד בחנניה מישאל ועזריה שלא השתחוו לצלם, יבא דריוש ויעיד בדניאל שלא ביטל את התפלה ראה דניאל פרק ו, יבא בלדד השוחי וצופר הנעמתי ואליפז התימני ואליהו בן ברכאל הבוזי, חבריו של איוב ראה איוב ב, יא. איוב לב, ב, ויעידו בהם בישראל שקיימו את כל התורה כולה, שנאמר: "כל הגויים נקבצו יחדיו... יתנו עדיהם ויצדקו" ישעיהו מג, ט. כלומר, הגוים שנאספו יתנו עדות לישראל ויראו את צדקתם.

10 אמרו לפניו הגוים: רבונו של עולם, תנה לנו מראש, תן לנו עתה את התורה מתחילה, ונעשנה. אמר להן הקדוש ברוך הוא: שוטים שבעולם, וכי יכולים אתם לבקש זאת? מי שטרח בערב שבת הוא יאכל בשבת, מי שלא טרח בערב שבת מהיכן יאכל בשבת? וכבר עבר הזמן שבו האדם יכול להתכונן ולעשות מצוות. אלא אף על פי כן, כדי שלא תתרעמו, מצוה קלה יש לי וסוכה שמה, לכו ועשו אותה.

11 ושואלים: ומי מצית אמרת הכי והאם יכול אתה לומר כך שאפשר לעשות מצוות לאחר ימי העולם הזה? והא והרי אמר ר' יהושע בן לוי, מאי דכתיב מהו שנאמר: "ושמרת את המצוה... אשר אנכי מצוך היום לעשותם" דברים ז, יא? מה צורך במלה "היום"? אלא יש בכך הדגשה: "היום", כלומר, בעולם הזה, הוא הזמן לעשותם — ולא למחר בעולם הבא לעשותם. ועוד הדגשה בעניין זה: "היום הוא הזמן לעשותם" — ולא היום ליטול שכר, אלא בעולם הבא!

12 אלא, בכל זאת נתן להם הקב"ה הזדמנות, לפי שאין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא בעלילה עם בריותיו, ורוצה שירגישו שדינם נעשה בצדק. ושואלים: ואמאי קרי ליה ומדוע קורים לכך, לסוכה "מצוה קלה"? והתשובה היא: משום דלית ביה שאין בכך חסרון כיס, שאין צריך להוציא על כך כסף, אלא אפשר לבנות ממה שיש בידו.

13 מיד כל אחד ואחד מן הגוים נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו, ומה עושה הקדוש ברוך הוא? מקדיר מחמם עליהם את החמה בתקופת תמוז, וכל אחד ואחד שיושב בסוכה, וכל כך חם לו עד שאינו יכול לסבול, מבעט בסוכתו ויוצא, שנאמר כאשר מתייצבים הגוים על ה': "ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו" תהלים ב, ג. ושואלים: מפני מה מקדיר עליהם חמה? והא והרי אמרת: אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא, עם בריותיו! ומשיבים: אין זו עלילה סתם, משום שאצל ישראל נמי גם כן זימני פעמים

14 דמשכא להו שנמשכת להם תקופת תמוז החמה עד חגא חג הסוכות והוי להו צערא ויש להם צער לשבת בסוכה. ושואלים: והאמר והרי אמר רבא: מצטער פטור מן הסוכה, ואם כן, מן הדין אף ישראל אין צריכים לשבת בה! ומשיבים: נהי אם אמנם שפטור מן הסוכה ויכול לצאת, בעוטי מי מבעטי לבעוט האם ישראל בועטים הם?

15 מיד, הקדוש ברוך הוא יושב ומשחק וצוחק עליהן, שנאמר בהמשך הדברים: "יושב בשמים ישחק ה' ילעג למו" תהלים ב, ד. ועל כך אמר ר' יצחק: אין שחוק לפני הקדוש ברוך הוא אלא אותו היום בלבד.

16 איכא דמתני להא יש ששונים את זה שאמר ר' יצחק אהא על דבר זה, דתניא ששנויה בברייתא, ר' יוסי אומר: לעתיד לבא באין אומות העולם ומתגיירין. ומיד תוהים: ומי מקבלינן מינייהו האם מקבלים אנו מהם גרים? והתניא והרי שנויה ברייתא: אין מקבלין גרים לימות המשיח, כיוצא בו לא קבלו גרים לא בימי דוד ולא בימי שלמה, מפני שאז היתה שעת גדולה לישראל, ולא סמכו על הבאים להצטרף לישראל דווקא בשעת גדולתם, שכוונתם לשם שמים!

17 אלא הכוונה היא שנעשו גרים גרורים, שמעצמם נגררים אחרי ישראל, ומניחין תפילין בראשיהן, תפילין בזרועותיהם, ושמים ציצית בבגדיהם, מזוזה בפתחיהם.

18 כיון שרואין אותם גרים מלחמת גוג ומגוג, אומר להן כל גר כזה לגוג ומגוג: על מה באתם? אומרים לו: על ה' ועל משיחו אנו באים להילחם, שנאמר: "למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק...

19 על ה' ועל משיחו" תהלים ב, א —ב, וכל אחד ואחד מן הגרים הללו מנתק מצותו והולך, שנאמר: "ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו" תהלים ב, ג, ואז הקדוש ברוך הוא יושב ומשחק, שנאמר: "יושב בשמים ישחק ה' ילעג למו" תהלים ב, ד. אמר ר' יצחק: אין לו להקדוש ברוך הוא שחוק אלא אותו היום בלבד.

20 ושואלים: איני האם כך הוא שאין להקב"ה שחוק? והא והרי אמר רב יהודה אמר רב: שתים עשרה שעות הוי הריהו היום, שלש שעות הראשונות — הקדוש ברוך הוא יושב ועוסק בתורה, שלוש שעות שניות — יושב ודן את כל העולם כולו, כיון שרואה שנתחייב עולם כלייה לפי הדין, עומד מכסא הדין ויושב על כסא רחמים, והעולם נשאר קיים מתוך הרחמים.

21 שלוש שעות השלישיות — יושב הקב"ה וזן את כל העולם כולו מקרני ראמים עד ביצי כנים, שלוש שעות הרביעיות — יושב ומשחק עם לויתן, שנאמר: "לויתן זה יצרת לשחק בו" תהלים קד, כו, ואם כן יוצא שהקב"ה שוחק בכל יום! אמר רב נחמן בר יצחק: עם בריותיו משחק, משתעשע, כמו שהוא משחק עם לויתן, ועל בריותיו אינו משחק בלעג אלא אותו היום בלבד.

22 אמר ליה לו רב אחא לרב נחמן בר יצחק: מיום שחרב בית המקדש אין עוד שחוק להקדוש ברוך הוא. ושואלים: ומנלן דליכא ומנין לנו שאין שחוק? אילימא מדכתיב אם תאמר ממה שנאמר: "ויקרא ה' אלהים צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה" וגו' ישעיהו כב, יב, דלמא ההוא יומא ותו לא שמא אותו יום קרא לבכי וכו' ולא עוד!

23 אלא תאמר שהוא ממה דכתיב שנאמר: "אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי" תהלים קלז, ה—ו, אולם גם מכאן אין הוכחה, דלמא שמא שכחה הוא דליכא שאין לפניו, אבל שחוק מיהא איכא על כל פנים יש! אלא יש ללמוד דבר זה מהא מזו שנאמר: "החשיתי מעולם אחריש אתאפק כיולדה אפעה" ישעיהו מב, יד.

24 ושואלים: אם כן, מכיון שאין הקב"ה משחק עוד, בשלוש שעות הרביעיות מאי עביד מה הוא עושה? ומשיבים: יושב ומלמד תינוקות של בית רבן תורה, שנאמר: "את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה גמולי מחלב עתיקי משדים" ישעיהו כח, ט, וכוונתו: למי הקב"ה יורה דעה ולמי הוא יבין שמועה? לגמולי מחלב ולעתיקי משדים, כלומר: לאותם אלה שזה עתה נגמלו מלינוק.

25 ושואלים: ומעיקרא מאן הוה מיגמר להו ומתחילה לפני החורבן מי היה מלמד אותם? ומשיבים: איבעית אימא אם תרצה אמור: המלאך מיטטרון; ואיבעית אימא ואם תרצה אמור: הא והא עביד את זה ואת זה היה עושה הקב"ה, גם משחק עם הלויתן וגם מלמד תינוקות, ועכשיו אינו משחק עוד.

26 ושואלים: ובשתים עשרה שעות של ליליא מאי עביד ובלילה מה הוא עושה? ומשיבים: איבעית אימא אם תרצה אמור: מעין בדומה למה שעושה ביממא יום, ואיבעית אימא ואם תרצה אמור: רוכב על כרוב קל שלו ושט בשמונה עשר אלף עולמות, שנאמר: "רכב אלהים רבתים אלפי שנאן" תהלים סח, יח, אל תקרי "שנאן" אלא "שאינן", שאם לוקחים שתי רבבות "רבותים", עשרים אלף ומוציאים מהם שני אלפים "אלפי" — אלפיים, "שנאן" — שאינן, הרי נשארים שמונה עשר אלף עולמות. ואיבעית אימא ואם תרצה אמור: בלילה יושב הקב"ה ושומע שירה מפי חיות, שנאמר: "יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי" תהלים מב, ט.

27 אמר ר' לוי: כל הפוסק מדברי תורה ועוסק בדברי שיחה — מאכילין לו גחלי רתמים, שנאמר: "הקטפים מלוח עלי שיח ושרש רתמים לחמם" איוב ל, ד. אמר ריש לקיש: כל העוסק בתורה בלילה — הקדוש ברוך הוא מושך עליו חוט של חסד ביום, שנאמר: "יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי". שכך יש להבין את הכתוב: מה טעם "יומם יצוה ה' חסדו" אותו חוט של חסד על האדם? משום ש"ובלילה שירו עמי", כלומר, התורה שנקראת שירה.

28 איכא דאמרי יש שאומרים שכך אמר ריש לקיש: כל העוסק בתורה בעולם הזה הדומה ללילה — הקדוש ברוך הוא מושך עליו חוט של חסד בעולם הבא הדומה ליום, שנאמר: "יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירו עמי".

29 ועוד בענין לימוד תורה, אמר רב יהודה אמר שמואל, מאי דכתיב מהו שנאמר: "ותעשה אדם כדגי הים כרמש לא משל בו" חבקוק א, יד, למה נמשלו בני אדם כדגי הים? לומר לך: מה דגים שבים — כיון שעולין ליבשה מיד מתים, אף בני אדם — כיון שפורשין מדברי תורה ומן המצו‍ת מיד מתים. דבר אחר: מה דגים שבים — כיון שקדרה התלהטה עליהם חמה מיד מתים, כך בני אדם — כיון שקדרה עליהם חמה מיד מתים.

30 ומעירים: איבעית אימא אם תרצה אמור שדבר זה נאמר בפשטות בעולם הזה, ואיבעית אימא ואם תרצה אמור לעולם הבא. ומפרשים: איבעית אימא אם תרצה אמור בעולם הזה — כדברי ר' חנינא, שאמר ר' חנינא: הכל, כל מאורעות הבאים לו לאדם, באים בידי שמים, חוץ מצנים פחים צינה וחום, שנאמר: "צנים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם" משלי כב, ה, משמע: אדם יכול להינצל מהם אם ייזהר. ומכאן למדים שחום יתר הוא דבר העשוי להביא לידי סכנת מוות.

31 ואיבעית אימא ואם תרצה אמור שכל זה נאמר לעולם הבא, כדברי ר' שמעון בן לקיש, שאמר ר' שמעון בן לקיש: אין גיהנם לעתיד לבא, אלא מה קורה? הקדוש ברוך הוא מוציא חמה מנרתיקה מן הנרתיק שהיא נמצאת בו בזמן הזה, ומקדיר ומחמם בה, רשעים נידונין בה בחום הזה ונשרפים, וצדיקים מתרפאין בה. וראיה לדבר: רשעים נידונין