רש"י על תמורה ט׳ א:י״ט

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על תמורה ט׳ ע״א:י״ז רש"י על תמורה ט׳ ע״ב:א׳ »

1 תמורה פתח ↗

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מוֹדֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁמְּמִירִין וְחוֹזְרִין וּמְמִירִין, מַאי טַעְמָא? קְדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה דְּהֶקְדֵּשׁ לְהֵיכָן הָלְכָה?! וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כְּשֵׁם שֶׁאֵין מְמִירִין שְׁנַיִם בְּאֶחָד, כֵּן אֵין מְמִירִין וְחוֹזְרִין וּמְמִירִין.

2 הגהות יעב"ץ על תמורה פתח ↗

רש"י ד"ה מאי טעמא וכו' אמר להו כצ"ל:

19 ומשנינן אמר ר' שמעון בן לקיש מודה רבי שמעון שממירין וחוזרין וממירין - בהמה אחרת באותה בהמה ראשונה דהקדיש ואפילו עד מאה:

20 מאי טעמא דקדושה ראשונה דהקדש ראשון להיכן הלכה - שלא יתפיס עוד אחרת בקדושתו עד אלף. לשון אחר אמר רבי דגרסינן מעיקרא אמר להן רבי שמעון מן והיה הוא ותמורתו וכי חזא דדרשי רבנן מבהמה בבהמה אמר להן איהו מהתם נמי מצינא למילף טעמא דידי ור' שמעון בן לקיש מימרא דנפשיה קאמר ולא לתרוצי הך פירכא אתא:

« רש"י על תמורה ט׳ ע״א:י״ז רש"י על תמורה ט׳ ע״ב:א׳ »