רש"י על תמורה כ״ח א:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על תמורה כ״ח ע״א:ט׳ רש"י על תמורה כ״ח ע״א:י״א »

1 תמורה פתח ↗

וּבְחוּלִּין נָמֵי תְּנֵינָא: וְאֵלּוּ אֲסוּרִין וְאוֹסְרִין בְּכׇל שֶׁהֵן — יֵין נֶסֶךְ, וַעֲבוֹדָה זָרָה, וְצִיפֳּרֵי מְצוֹרָע, וְעוֹרוֹת לְבוּבִין.

2 תמורה פתח ↗

1 ובחולין נמי תנינא - דאפילו בחולין ממש לא בטלי ברובא בעלי חיים וכל הנך דחשיבי:

2 ועורות לבובין - מפרש במסכת ע"ז דף לב. שנוקבין כנגד הלב עגול בדרך אותו נקב הוציאו האימורין והקטירום לעבודת כוכבים ותקרובת עבודת כוכבים אסור בהנאה:

2 עבודה זרה פתח ↗

הַאי חַלָּא דְּשִׁיכְרָא דַּאֲרַמָּאָה אָסוּר, דִּמְעָרְבִי בֵּיהּ דּוּרְדְּיָא דְּיֵין נֶסֶךְ. אָמַר רַב אָשֵׁי: וּמֵאוֹצָר שְׁרֵי, כֵּיוָן דִּמְעָרְבִי בֵּיהּ מִסְרָא סְרֵי. וָחֶרֶס הַדְרְיָינִי. מַאי הַדְרְיָינִי? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: חֶרֶס שֶׁל הַדְרְיָינוּס קֵיסָר. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר: קַרְקַע בְּתוּלָה הָיְתָה שֶׁלֹּא עֲבָדָהּ אָדָם מֵעוֹלָם, עֲבָדָהּ וּנְטָעָהּ, וְרָמֵי לֵיהּ לְחַמְרָא בְּגוּלְפֵי חִיוָּרֵי, וּמָיְיצִי לְהוּ לְחַמְרַיְיהוּ, וּמְתַבְּרוּ לְהוּ בְּחַסְפֵי וְדָרוּ בַּהֲדַיְיהוּ, וְכֹל הֵיכָא דְּמָטוּ תָּרוּ לְהוּ וְשָׁתוּ. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: וְרִאשׁוֹן שֶׁלָּנוּ כִּשְׁלִישִׁי שֶׁלָּהֶן. אִיבַּעְיָא לְהוּ: מַהוּ לִסְמוֹךְ בָּהֶן כַּרְעֵי הַמִּטָּה? רוֹצֶה בְּקִיּוּמוֹ עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר — שְׁרֵי אוֹ אָסוּר? תָּא שְׁמַע, דְּרַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹחָנָן: חַד אָסַר וְחַד שָׁרֵי, וְהִלְכְתָא כְּמַאן דְּאָסַר. מֵיתִיבִי: הַדַּרְדּוּרִין וְהָרוּקְבָּאוֹת שֶׁל גּוֹיִם, יַיִן שֶׁל יִשְׂרָאֵל כָּנוּס בָּהֶן — אָסוּר בִּשְׁתִיָּה וּמוּתָּר בַּהֲנָאָה. הֵעִיד שִׁמְעוֹן בֶּן גּוּדָּא לִפְנֵי בְּנוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל עַל רַבָּן גַּמְלִיאֵל, שֶׁשָּׁתָה מִמֶּנּוּ בְּעַכּוֹ, וְלֹא הוֹדוּ לוֹ. נוֹדוֹת שֶׁל גּוֹיִם — רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קַפּוֹסַאי: אָסוּר לַעֲשׂוֹת מֵהֶן שְׁטִיחִין לַחֲמוֹר, וְהָא הָכָא דְּרוֹצֶה בְּקִיּוּמוֹ עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר, וְקָתָנֵי דְּאָסוּר! וְלִיטַעְמָיךְ, קַנְקַנִּים שֶׁל גּוֹיִם לִיתַּסְרוּ לְמִיזְבַּן! מַאי שְׁנָא נוֹדוֹת וּמַאי שְׁנָא קַנְקַנִּים? אָמַר רָבָא: גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִבָּקַע נוֹדוֹ וְיִטְּלֶנּוּ וְיִתְפְּרֶנּוּ עַל גַּבֵּי נוֹדוֹ. וּלְמַאן דְּאָמַר רוֹצֶה בְּקִיּוּמוֹ עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר אָסוּר, מַאי שְׁנָא קַנְקַנִּים דִּשְׁרוּ? אָמַר לָךְ: הָתָם לֵיתֵיהּ לְאִיסּוּרֵיהּ בְּעֵינֵיהּ, הָכָא אִיתֵיהּ לְאִיסּוּרֵיהּ בְּעֵינֵיהּ. וְלֹא הוֹדוּ לוֹ. וּרְמִינְהִי: יַיִן הַבָּא בְּרוּקְבָּאוֹת שֶׁל גּוֹיִם אָסוּר בִּשְׁתִיָּה וּמוּתָּר בַּהֲנָאָה, הֵעִיד שִׁמְעוֹן בֶּן גּוּדָּע לִפְנֵי בְּנוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל עַל רַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁשָּׁתָה מִמֶּנּוּ בְּעַכּוֹ, וְהוֹדוּ לוֹ! מַאי ״לֹא הוֹדוּ לוֹ״ דְּקָאָמַר הָתָם? כׇּל סִיעָתוֹ, אֲבָל בְּנוֹ מוֹדֵי לֵיהּ. אִיבָּעֵית אֵימָא: גּוּדָּא לְחוֹד, וְגוּדָּע לְחוֹד. וְעוֹרוֹת לְבוּבִין. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵיזֶהוּ עוֹר לָבוּב? כָּל שֶׁקָּרוּעַ כְּנֶגֶד הַלֵּב וְקָדוּר כְּמִין אֲרוּבָּה, יֵשׁ עָלָיו קוֹרֶט דָּם — אָסוּר,

« רש"י על תמורה כ״ח ע״א:ט׳ רש"י על תמורה כ״ח ע״א:י״א »