רש"י על תמורה כ״ב א:ב׳

2 גמ' מאי טעמא לא תני להו כולהו בהדי הדדי - אלא פליגי לה כלומר מאי שנא דתני לה בתרי בבי ולא תנא כולהו ה' חטאות ביחד אלא מפסיק בין ג' קמאי וב' בתראי:

3 רישא פסיקא ליה - דלעולם מתות ואפילו לא כיפרו הבעלים: