רש"י על תמורה כ׳ ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על תמורה כ׳ ע״ב:ב׳ רש"י על תמורה כ׳ ע״ב:ה׳ »

1 תמורה פתח ↗

הָא נָמֵי הִילְכְתָא גְּמִירִי לַהּ, דְּאָמְרִי: כֹּל שֶׁבַּחַטָּאת מֵתָה, בָּאָשָׁם רוֹעֶה. אֶלָּא קְרָא מִיבְּעֵי לֵיהּ, דְּאִי עָבַר וּמַקְרֵיב — קָאֵי בַּעֲשֵׂה.

2 תמורה פתח ↗

מַתְנִי׳ תְּמוּרַת אָשָׁם, וְלַד תְּמוּרָה, וְלָדָן וְלַד וְלָדָן עַד סוֹף כׇּל הָעוֹלָם — יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ, וְיִמָּכְרוּ, וְיִפְּלוּ דָּמָיו דְּמֵיהֶן לִנְדָבָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יָמוּתוּ. וְרַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: יָבִיא בִּדְמֵיהּ עוֹלוֹת.

4 מתני' תמורת אשם - בין זכר בין נקבה תרעה דהילכתא גמירי לה לעיל תמורה דף יח. כל שבחטאת מתה באשם תרעה:

5 ולד תמורה - כגון אם המיר הפריש נקבה לאשמו וילדה:

« רש"י על תמורה כ׳ ע״ב:ב׳ רש"י על תמורה כ׳ ע״ב:ה׳ »