רש"י על תמורה י״ב ב:י״א

11 ואימא רישא דקרא דוקא - דאפר קודם למים כדכתיב ונתן עליו מים ואל כלי להכי אתא שתהא חיותו בכלי שלא ימלאם בכלי אחר ויערם לכלי זה אבל זה יתן לתוך המעיין ויקח המים לתוכו:

12 ומשני מה מצינו בכל מקום - כגון בסוטה עפר למעלה שהוא המכשיר את המים לבדו והוי למעלה דכולי עלמא מודו דמצוה להקדים המים כדכתיב ומן העפר וגו':

13 אף כאן מכשיר למעלה - הלכך בע"כ סיפיה דקרא לגופיה ורישא לדרשא לערבן: