רש"י על תמורה י״א ב:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על תמורה י״א ע״ב:ד׳ רש"י על תמורה י״א ע״ב:ו׳ »

1 תמורה פתח ↗

אָמַר רַב חִסְדָּא: מוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה בְּדָבָר שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתָהּ טְרֵפָה. רָבָא אָמַר: בְּדָבָר שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתָהּ נְבֵילָה. וְרַב שֵׁשֶׁת אָמַר: בְּדָבָר שֶׁהִיא מֵתָה.

2 תמורה פתח ↗

1 מודה ר' יהודה - דפשטה קדושה בכולה:

2 שעושה אותה נבלה - כגון הירך וחלל שלה אבל בדבר העושה אותה טרפה כמו רגלה מן הארכובה ולמעלה לא מודה וטעמא מפרש לקמיה: כגון הלב או הוושט:

« רש"י על תמורה י״א ע״ב:ד׳ רש"י על תמורה י״א ע״ב:ו׳ »