רש"י על כריתות ט׳ ב:י״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על כריתות ט׳ ע״ב:ט׳ רש"י על כריתות ט׳ ע״ב:ט״ו »

1 ביאור שטיינזלץ על משנה תורה, הלכות מחוסרי כפרה פתח ↗

קָרְבָּן אֶחָד לְכֻלָּן. שאף על פי שנרפא בינתיים כיוון שלא הספיק להביא אשמו הרי זה נחשב כצרעת אחת ארוכה, ולפיכך יוצא בקרבן אחד רש”י כריתות ט,ב.

2 כריתות פתח ↗

וְהָאָמְרַתְּ: אֵין מֵבִיא אֶלָּא קׇרְבָּן אֶחָד! חַסּוֹרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי: הֵבִיא צִיפֳּרִין וְנִתְנַגֵּעַ – אֵין מֵבִיא אֶלָּא קׇרְבָּן אֶחָד. וּלְאַקְבּוֹעֵי בַּעֲנִיּוּת וּבַעֲשִׁירוּת – לָא מִיקְּבַע, עַד שֶׁיָּבִיא חַטָּאת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד שֶׁיָּבִיא אֲשָׁמוֹ.

13 גמ' והאמרת אינו מביא אלא קרבן אחד - על נגעים הרבה אלמא חד צרעת אריכתא היא ואמאי מחייבת ליה לאתויי צפרים אכל נגע:

14 ולאקבועיה בעניות כו' - וה"ק ולא עלו הצפרין ליקבע בעניות ובעשירות דאם היה עני בשעת הבאת צפרין והעשיר צריך להביא קרבן עשיר ואם היה עשיר והעני מביא עני בדלות עד שיביא חטאתו דבתר חטאת אזלינן בין בעניות בין בעשירות:

« רש"י על כריתות ט׳ ע״ב:ט׳ רש"י על כריתות ט׳ ע״ב:ט״ו »