רש"י על כריתות י״ד

1 גמ' נהי דאיסור - גרידא חל על איסור לית ליה כגון האוכל נבלת בהמה טמאה אינו חייב משום נבלה דהיינו איסור גרידא דליכא לא כולל ולא מוסיף:

2 מגו דנאסר בחתיכות טהורות - איתסר נמי בחלב משום טומאה והיינו כולל דלא איתוסף איסורא אחפצא אלא אגברא איתוסף איסורא לגבי אחריני כייל נמי להאי באיסורא:

3 איסור הנייה - היינו מוסיף דאיתוסף איסורא אחפצא:

4 נותר - נמי איסור מוסיף:

5 יה"כ - איסור כולל דאיתוסף איסורא אגברא אמידי דמשתרי ליה עד השתא:

6 בשתי בהמות לא מיירי ונותר ופיגול בחדא בהמה ליכא - דפיגול אינו אלא בד' עבודות של דם הילכך מדפגלה לא חזיא לא לאכילת אדם ולא לאכילת מזבח הלכך לא חייל עליה נותר:

7 דפקע ממנו פיגולו - דקדשהו מזבח בעבודה. טעמיה דעולא מפרש בזבחים דף מג.:

8 אי רובא אמזבח שדייה - לכולו אבר אמזבח והוי כוליה נותר כו':

9 הלכו באברים כו' - האי בעיא בפרק בהמה המקשה חולין ע.:

10 כזית אחד - חלב דאיסור קמיירי בשני זיתי חלב לא קמיירי:

11 כותבת אית בה ב' זיתים - דכך בית הבליעה מחזיק:

12 כגון שאכל כוליא בחלבה - דאאכילת חלב מחייב שלש חטאות ואשם וגורם נמי להשלמת אכילת כותבת וזית של כוליא משלים לכותבת הילכך לא תנא פגול דבשני זיתי חלב לא קמיירי. ואי תימא לוקים כגון שהעלה זית של כוליא אמזבח דהוה חלב פיגול ולכוליא נותר א"כ לא מהני נותר אזית דחלב ואנן בעינן דליהוי חד אכולהו דאכילה קתני דהיינו כזית:

13 גליו"ן אלא בכזית אחד מיירי ואי אנחיה לפלגיה דזית אמזבח אין הקטרה בפחות מכזית:

14 כגון שאכל כוליא בחלבה - ואם נפשך לומר ליחייב אכוליא משום פיגול ואחלבה משום נותר לא מצי למימר הכי דטמא שאכל קתני דבחלב עצמו בעי לאוקומי לכולהו איסורי. פירוש מורי:

15 רב פפא אמר - להכי לא תנא פיגול דלא מיירי בשני זיתי חלב ודקא קשיא לך כותבת כגון דמלייה לחלב בתמרי והשלימו לככותבת:

16 ומתרץ לה כגון דאכל כזית פיגול - מבהמה אחרת בהדה:

17 וניתני אם הוציאו חייב - דהא יה"כ הוא:

18 במזומן לו - שיזמנוהו מאתמול להוליך השעיר:

19 זאת אומרת - מדקתני אפילו בשבת אין עירוב והוצאה ליה"כ דאם יש איסור הוצאה ליה"כ אמאי איצטריך לרבויי שבת הא דחי יה"כ והוא הדין לשבת:

20 דילמא - מיה"כ לא שמעינן לשבת דיה"כ שאני דהכשר מצותו בכך דומיא דתמידין שקריבין בשבת:

21 מתני' בתו ואחותו - שבא על אמו והולידה:

22 ואשת אחיו - שנשאת לו קודם לכן ולאחר מיתתו נשאה אחי אביו ובא זה אביה עליה בנדתה:

23 והא לית ליה לר' מאיר כו' - דהא לא בעי' לאוקומי לעיל אלא באיסור כולל ומוסיף:

24 מיגו דאיתוסף איסורא בה לגבי שאר אחין - משום אשת אח איתוסף נמי איסורא גבי דידיה:

25 נשאת לאחי אביו מיגו דאיתוסף איסורא לגבי אחיו איתוסף לגבי דידיה - ולגבי אחיו משום אשת אחי האב:

26 ל"א ה"ג מיגו דאיתוסף איסורא לגבי בני אחי אביו משום אשת אב:

27 מתני' בת בתו וכלתו - שנשאה בנו:

28 ואחות אשתו - שהיה נשוי את בת חתנו שהיא אחות בת בתו מן האב כגון שהיתה לו בת מאשה אחרת ונשאה זה האב חמיו של בעל בתו וכשבא זה על בתו של חתנו שהיא לו בת בתו היתה אחות אשתו:

29 ואשת אחיו - שמת בנו ונשאה אחיו של זה:

30 ואשת אחי אביו - שמת אחיו ונשאה אחי אביו:

31 אם עבר הזקן - אביו של זה ונשאה ואחר כך בא עליה זה חייב אף על אשת האב:

32 וכן בת אשתו - חייב עליה משום בת אשתו וכלתו ואשת אחיו כו' וכן בת אשתו חייב עליה משום כל אלה:

33 גמ' ומי שריא ליה - לאביו של זה והא אשת אחיו היא דהא מחייבינן ליה לבנו משום אשת אחי אביו אלמא אסירא ליה לאביו משום אשת אח ואין לו אישות בה ואמאי קאמר רבי יוסי חייב עליה משום אשת אב:

34 שנפלה לו ליבום - מאחיו שמת בלא בנים ובא הוא ליבמה:

35 אם כן מאי עבר - זקן הא שפיר עבד דאינה אסורה עליו משום איסור ערוה. ואם תאמר כלתו היא דהא מחייבינן לבריה משום אשת אח לאו פירכא היא דאיכא לאוקומה דאשת אחיו של בנו מאמו היא ולאו כלתו של אב היא אלא אשת חורגו ומותרת לו:

36 דעבר משום כלת בנו שהיא שניה - מדברי סופרים דהא חייבנו לבריה משום כלתו. והוא הדין נמי דמצי לתרוצי דעבר משום בת בת בנו שהיא שניה אלא חדא מינייהו נקט:

37 שתי מיתות - חמותו ואשת איש איכא שריפה וחנק ושריפה חמורה מחנק:

38 בזיקה ראשונה - ולא באחרונה דאין איסור חל על איסור:

39 מודה ר' יוסי - במתני' דאיכא איסור מוסיף ה"ה לכולל ובת אחת כדמפרש לקמן הלכך חמותו ונעשית אשת איש אף על גב דאיכא איסור מוסיף דאיתוסף איסורא דאשת איש אכולי עלמא אפ"ה נידון בחמותו משום דחמורה היא אבל אשת איש ונעשית חמותו ליכא לא כולל ולא מוסיף:

40 והכא בבת בתו ועבר אביו ונשאה מאי איסור מוסיף איכא - דליתוסף איסור אשת אב אהאי:

41 כגון דאית ליה ברא לסבא - ואחיו של זה הוא דמגו דאיתוסף איסורא אההוא ברא משום אשת אב איתוסף נמי אהאי:

42 מתני' ר' יוחנן בן נורי אומר כו' משום חמותו ואם חמותו - שהיה נשוי בתה ובת בתה ואם חמיו שנשא את בת בנה:

43 שלשתן שם אחד - בחד קרא כתיבי ובחד לאו הלכך אין חילוק חטאות ביניהם: