רש"י על כריתות י״ט ב:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על כריתות י״ט ע״א:י״ח רש"י על כריתות י״ט ע״ב:ב׳ »

1 הר המוריה על משנה תורה, הלכות שגגות פתח ↗

ובעלה בלא וכו'. עיין רש"י בכריתות י"ט א' שפי' דמתעסק היינו שנתכוין לדבר היתר ועלה בידו איסור והנ"מ בין שוגג למתעסק שוגג מיקרי אם נתכוין לאותו הדבר שעלה בידו רק סבור שהוא מותר כמו האוכל חלב וסבור שהוא שומן כ"כ שם ע"ב בד"ה מתעסק בחלבים וכו' וד"ה מתעסק בעריות וכו' ושם כ' א' בד"ה מאי לאו וכו' אבל לפ"ז יש לעיין במש"כ בד"ה מתעסק בעריות וכו' וז"ל כגון נתכוין לבא על אשתו נדה וסבר טהורה היא אחותו ואשתו לפניו ונשמטה אשתו ולא ידע ובא אחותו במקומה עכ"ל והנה בהא דאחותו ואשתו נימא דנתכוין לאשתו ובא על אחותו שפיר מיקרי מתעסק דלא בא לידו אותו הדבר שכיון אליו אבל בנתכוין לאשתו רק כסבור שהיא טהורה הא שוגג גמור הוא והוי כמו סבור שהוא שומן ובאמת הוא חלב וא"כ בכה"ג גם בשבת חייב כגון ששכח שהיום הוא שבת דג"כ הוא דומה ממש לסבור על אשתו נדה שהיא טהורה או על חלב שהוא שומן לכן אי לא מסתפינא אמינא דט"ס הוא ברש"י וזה שייך לדבור הקודם בד"ה מתעסק בחלבים וכו' וכצ"ל שם ולא דמי לשוגג דשוגג היינו שנתכוין לחתיכה זו עצמה אבל סבור שהוא שומן וכגון נתכוין לבא על אשתו נדה וסבר טהורה היא עכ"ל ושוב מתחיל הדבור וכצ"ל מתעסק בעריות כגון אחותו ואשתו לפניו וכו' יעו"ש היטב כן נראה לענ"ד בזה. וע"ע בשבת ע"ג א' בד"ה דסבור שומן וכו' כתב וז"ל והיינו דשגג דסבר שומן הוא ולא מתכוין לאכול חלב וחייב ואע"פ דמתעסק הוא לרבא דהא לא מתכוין לאכילת איסור חייב דאמר שמואל בכריתות בחלבין ועריות מתעסק חייב שכן נהנה וכו' יעו"ש וגם זה צ"ע דהא בכה"ג שוגג הוא ומ"ש מהא דכתב שם ע"ב ב' ד"ה וחתך וכו' שכתב וז"ל ושוגג היכי דמי כגון שנתכוין לכך אבל שגג דסבר שאין היום שבת או סבור שמלאכה זו מותרת יעו"ש והא נמי דמי לסבר שאין שבת היום ועיין לקמן ד"ה מלאכת מחשבת מש"כ ליישב זה לכן נ"ל דכוונתו שם ג"כ בהיו לפניו שתי חתיכות חלב ושומן ונתכוין לאכול השומן ועלה בידו חלב אבל בהיה לפניו חתיכה אחת וסבור שהיא שומן ואכלה הוי שוגג ואף בשאר עבירות חייב ועיין רש"י שבועות י"ט א' בד"ה פרט למתעסק כו' יעו"ש היטב והכל הולך למקום אחד וכ"כ רש"י בסנהדרין ס"ב ב' בד"ה שהשאר מצות וכו' ועיין תוס' בשבועות שם ד"ה פרט וכו' שכתב וז"ל ועוד מתעסק אחר כגון סבור שהוא שומן או רוק ובולעו וכו' יעו"ש ע"כ היינו נמי בכה"ג שהיו מונחין שניהם לפניו דאם היה חתיכה אחת וכסבור שהוא שומן מיקרי שוגג ולא מתעסק וכנ"ל אבל י"ל דהתוס' לא ס"ל כרש"י עיין בכריתות י"ט ב' בד"ה דהא לא וכו' יעו"ש היטב ודוק ועיין קרבן אהרן שם אות י' יעו"ש אבל מדברי רבינו מבואר דאינו מפרש כן כלל אלא מפרש האי מתעסק כמו מתעסק דקדשים דלעיל פ"א מהל' פסולי המוקדשין יעו"ש וכן פי' ג"כ בפי' המשניות בכריתות וכן רש"י מודה בזה כמו שפי' בסנהדרין ובכריתות שם ועיי"ש בשבת והנה לדעת התוס' דאכל חלב וכסבור הוא שומן מ"מ הוא חייב אף דהוא מתעסק הא מתעסק בחלבים ועריות חייב ופשוט ועיין ירושלמי פי"א דשבת ה"ו.

2 רש״ש פתח ↗

רש"י ד"ה מתעסק בעריות. כגון שנתכוון לבוא כו'. וסבור טהורה היא. תימה דזוהי שגגה גמורה כמו בחלב דסבור שהוא שומן שכ' לעיל. וכמו באחותו דסבור שהיא אשתו דמסיק. ועדיפא מינה דהשגגה היא בגוף אחד. ונראה דיש השמטה בדבריו וכצ"ל מתעסק בעריות. כגון אשתו טהורה ואשתו טמאה לפניו וסבור לבוא על הטהורה ונשמטה ובאה הטמאה תחתיה. ושוגג הוא כגון כו':

1 מתעסק בחלבים - כגון חלב ושומן לפניו ונודע שזה חלב וזה שומן ונתכוון לאכול שומן והביט למקום אחר והלכה ידו אל החלב ואכלו אי נמי חלב וחלב לפניו וסבור שהוא שומן ונתכוין לאכול חתיכה זו ואכל את זו ולא דמי לשוגג דשוגג היינו שנתכוין לחתיכה זו עצמה אבל סבור שהוא שומן:

2 מתעסק בעריות - כגון נתכוון לבוא על אשתו נדה וסבור טהורה היא אחותו ואשתו לפניו ונשמטה אשתו ולא ידע ובאה אחותו במקומה ולא דמי לשוגג דשוגג כגון שנתכוון לזו עצמה וסבור שהיא אשתו:

« רש"י על כריתות י״ט ע״א:י״ח רש"י על כריתות י״ט ע״ב:ב׳ »