רש"י על כריתות י״ב ב:י״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על כריתות י״ב ע״ב:י״ב רש"י על כריתות י״ב ע״ב:י״ד »

1 כריתות פתח ↗

מַהוּ דְּתֵימָא: כִּי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ – לָא שְׁנָא לְקוּלָּא, וְלָא שְׁנָא לְחוּמְרָא. קָא מַשְׁמַע לַן דְּחַיָּיב, אַלְמָא: לְחוּמְרָא אָמַר, לְקוּלָּא לָא אָמַר.

2 כריתות פתח ↗

3 רש״ש פתח ↗

רש"י ד"ה לחומרא. אף אם שהה כו' יותר מכדי אכילת פרס כדי אכילת קליות בסמוך זל"ז כו'. כצ"ל. ורמב"ם פי' דפלוגתייהו הוא רק באכלן כאכילת קליות ממש דהיינו שאכל הכזית בחלקים דקים חלק אחר חלק תכופות וסמוכות זל"ז ושהה בזה אפי' כל היום כולו לר"מ מצטרפות. ולרבנן דוקא באכלן בכדי אכ"פ. ומשמע דבהפסיק בינתיים לא פליג ר"מ. והרע"ב הרכיב ב' הפירושים כאחד ועשה ב' פלוגתות בין ר"מ לחכמים ע"ש. ונ"ל להכריע כדבריו. דמלשון כאילו כו' משמע כפרש"י דמיירי בהפסיק בינתיים. ומיתור לשון שבדברי חכמים מתחלה ועד סוף מוכח דשמעי לר"מ דזמן אכילתו ולעיסתו לא מיחשב בשיעור שהייה ולכן אם אכלן כקליות ממש אפי' כל היום כולו מצטרפין וחכ"א עד שישהה מתחלה ועד סוף דר"ל מתחלת אכילתו עד סוף אכילתו. דגם זמן אכילתו מצטרף לשיעור השהייה:

4 כריתות פתח ↗

1 מהו דתימא כי אמר ר' יהושע - לקמן בהאי פירקא שני חצאי זיתים ממין אחד חייב תמחויין מחלקין:

2 בין לקולא - כגון אכל שני חצאי זיתים בשני תמחויין לא מצטרפין:

3 בין לחומרא - דאם אכל שני זיתים בשני תמחויין בהעלם אחד חייב שתים קמ"ל ממין אחד חייב אפילו בשני תמחויין ולא פליג ר' יהושע:

4 קמ"ל - דלחומרא קאמר:

« רש"י על כריתות י״ב ע״ב:י״ב רש"י על כריתות י״ב ע״ב:י״ד »