רש"י על כריתות י״א ב:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על כריתות י״א ע״ב:ו׳ רש"י על כריתות י״א ע״ב:י״ב »

1 כריתות פתח ↗

שְׁנַיִם אוֹמְרִים: אָכַל, וְהוּא אוֹמֵר: לֹא אָכַלְתִּי – רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּיב. אָמַר רַבִּי מֵאִיר: אִם הֱבִיאוּהוּ שְׁנַיִם לִידֵי מִיתָה חֲמוּרָה, לֹא יְבִיאוּהוּ לִידֵי קׇרְבָּן הַקַּל? אָמְרוּ לוֹ: מָה אִם יִרְצֶה לוֹמַר ״מֵזִיד הָיִיתִי״ – פָּטוּר.

2 כריתות פתח ↗

1 אם הביאוהו כו' - כגון אם העידו בו שהרג את הנפש:

2 אם ירצה לומר מזיד הייתי - אם היה רוצה לפטור עצמו בשקר היה יכול לומר מזיד היה ומזיד פטור:

« רש"י על כריתות י״א ע״ב:ו׳ רש"י על כריתות י״א ע״ב:י״ב »