רש"ש על תענית ז׳ א

1 תד"ה אם. והא דאמרי' כו' היינו דוקא ת"ח כו'. הגבו"א הקשה דהא משני שם הש"ס הא בגדול והא בקטן. מדברי הש"ך ביו"ד סי' רמ"ו ס"ק ח' משמע דמפרש גדול וקטן היינו בחכמה לא בשנים וא"כ זהו תירוץ התוס':