רש"ש על תענית ב׳

מהדורה: דפוס וילנא ראם

מפרשים:
1 במשנה רא"א מיו"ט הראשון ש"ח. וכ' התוי"ט דהיינו בתפלת יוצר כו' ונ"ל דלא איכפת לן להפסיק כו' כיון דצורך תפלה היא. כבר הקדימו בזה הרשב"א בתשובה הביאו הד"מ בסי' קי"א אות ב' וע"ש וכן הביאו הב"י בסי' רל"ו בקיצור. ואע"ג דהרא"ש בסי' ב' הביא מהירושלמי דאינו יכול להפסיק בהכרזה זהו אליבא דר' יהודה אבל ר"א פליג עליה בהא. תדע דבגמרא מספקא לר"א אי מניסוך גמר לה ומזכירין מאורתא אע"ג דלר"י ל"ל להא מטעם הירושלמי שהביא הרא"ש שם:
2 שם רי"א העובר כו' האחרון מזכיר. התוי"ט דקדק מדוע בר"ה קרי ליה השני והכא ק"ל האחרון. ול"נ דלהכי קאמר הכא האחרון כדי לזוגו למלת האחרון שקדם לו וכי"ב כ' התוי"ט בעצמו בר"ה שם במשנה הקודמת ע"ש. וגדולה מזו כתב בשבועות פ"ז מ"ח ד"ה נתגלגלה . וכה"ג משני ר"א בסנהדרין י ב ואיידי דבעי למיתני עיבור שנה תנא נמי עיבור חדש:
3 תד"ה אלא. אבל בסדר זרעים אומר כו'. כצ"ל:
4 תד"ה וישמע. וכמו ההיא וישמע אליה אלהים. לכאורה יותר ה"ל למינקט כמו יפתח ה' כו' דדמי' ליה טפי ועליו ג"כ ה"ל לציין:
5 בא"ד וא"ת כו' יורקמי שר של ברד הוי. ק"ק מדוע לא מקשי נמי מגבריאל שר של אש דשם. ואין לומר משום דלפעמים הוי לטובה כמו אש דאליהו בהר הכרמל א"כ גם בברד נוכל לומר כן עיין רש"א בח"א:
6 בסה"ד. צ"ל נמסר:
7 גמרא וריו"ח כו' א"ל גשמים היינו פרנסה. וכן אמר רב יוסף בברכות לג מתוך שהיא פרנסה כו':
8 מה שהקשה בגבורת ארי להגאון בעל ש"א וט"א דריו"ח אדריו"ח כבר קדמו בזה הפרד"ר דרוש כ"א:
9 שם מה ניסוך המים מאורתא דאמר מר כו'. הגבו"א כתב מסברא דאין ניסוך המים למחר ע"ש. והוא מפורש בירושלמי פ"ד דסוכה ה"ו הביאו המל"מ פ"י מהל' תומ"ס:
10 שם וכשם שד"מ הללו א"א להם בלא מים. כצ"ל:
11 רש"י ד"ה מלולב. שכשם כו' כדאמרי' בסוכה. אולי צ"ל כדאמרי' לקמן:
12 תד"ה העובר לפה"ת ביו"ט האחרון של חג כו'. כצ"ל: