רש"ש על תענית ה׳

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על תענית ד׳ ע״ב רש"ש על תענית ו׳ ע״א »

1 תענית פתח ↗

מַתְנִי׳ עַד מָתַי שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים? רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד שֶׁיַּעֲבוֹר הַפֶּסַח, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: עַד שֶׁיֵּצֵא נִיסָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיּוֹרֶד לָכֶם גֶּשֶׁם מוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בָּרִאשׁוֹן״.

2 תוספות על בבא מציעא פתח ↗

וקיימא כימה להדי רישא - פי' בקונט' דכימה זנב טלה כדאמר בברכות דף נח: ולא דק אלא אמרינן התם דעש זנב טלה אלא שכימה סמוכה לה ואומר הב לי בניי ומה שפי' בקונטרס דביום ראשון של אדר בסוף שעה עשירית קיימא כימה באמצע הרקיע קשה דפועלים לא אתו מדברא עד צאת הכוכבים כדפי' בריש הפועלים לעיל בבא מציעא דף פג: ותו דבסוף י' שעות הן עוד היום גדול ואין נראין הכוכבים ומשמע שבא ליתן סימן לאריסין להכיר שעה שיבאו מן השדה וזה דוחק לומר דה"ק כשיחשיך לילה אז רואין למפרע שבשעת הליכתן היתה כימה להדי רישייהו ונראה לפרש דאתו אריסי מדברא בתחילת הלילה וקיימא כימה להדי רישייהו היינו בתחילת שבט ואז כלה זמן הזרע והא דאמר בפ' כל הקרבנות מנחות דף פה. ושם ד"ה וזורע שהיו זורעים קודם הפסח ע' יום וזהו חמשה יומי בתוך שבט התם שקרקע חשובה היא שזורעין בה לצורך העומר נמשך שם ימי הזרע יותר א"נ דבתחילת שבט של חמה הוא דקיימא כימה להדי רישייהו ואין תחילת של שבט של חמה מתחיל ברוב שנים יותר מע' יום לפני הפסח.:

3 תענית פתח ↗

וְעַל אוֹתוֹ הַדּוֹר הוּא אוֹמֵר: ״הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ. הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע וְגוֹ׳״. מַאי ״הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ וְגוֹ׳״? אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: שׁוֹר, כְּשֶׁהוּא חוֹרֵשׁ — הוֹלֵךְ וּבוֹכֶה, וּבַחֲזִירָתוֹ — אוֹכֵל חָזִיז מִן הַתֶּלֶם. וְזֶהוּ: ״בֹּא יָבֹא בְּרִנָּה״.

3 בבא בתרא פתח ↗

מַחֲרֵישָׁה – וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִשּׁוּם זְרָעִים! בְּחוֹרֵשׁ לְאִילָנוֹת. וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִשּׁוּם מַיָּא! תַּנָּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קָאֵי, דִּכְתִיב: ״לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם״.

4 תענית פתח ↗

וַאֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן לְרַבִּי יִצְחָק, מַאי דִּכְתִיב: ״בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר״, מִשּׁוּם דִּבְקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ לֹא אָבוֹא בְּעִיר? אָמַר לֵיהּ: הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לֹא אָבוֹא בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה עַד שֶׁאָבוֹא לִירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָּה!

5 תענית פתח ↗

תָּנָא: כּוּתִיִּים עוֹבְדִים לָאֵשׁ, וְקֵדָרִיִּים עוֹבְדִין לַמַּיִם, וְאַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁהַמַּיִם מְכַבִּין אֶת הָאֵשׁ — לֹא הֵמִירוּ אֱלֹהֵיהֶם, ״וְעַמִּי הֵמִיר כְּבוֹדוֹ בְּלוֹא יוֹעִיל״.

1 במשנה רמ"א עד שיצא ניסן שנאמר כו'. הגבו"א הקשה דהא לקמן בגמרא אמר דירד להם רביעה שניה בה' בניסן וא"כ מנ"ל עד שיצא ניסן. ול"נ הואיל דהנביא אמר סתם בראשון ולא ביאר באיזה ימים בחדש כדרך הכתובים בכ"מ ש"מ דכל החדש ראוי לכך ואז מעשה שהיה כך היה:

2 בגמרא שם נמצא עומר הקרב מתבואה של ששה חדשים כו'. שאלני חכם אחד דהא תנינן במנחות פה זורעה קודם לפסח שבעים יום ואעומר קאי ע"ש בתד"ה אין וד"ה וזורעה. והשבתיו דברי התוס' בב"מ קו ב שכתבו דהתם דוקא בקרקע חשובה ע"ש:

3 שם א"ר יהודה שור כשהוא חורש הולך ובוכה. וכתיב נושא משך הזרע. משמע דבחרישתו נושא גם הזרע וסייעתא למה שפירשתי בס"ד בב"ב יט הא דמפולת שורים דבב"מ קה ב ע"ש:

4 שם וא"ל ר"נ לרי"צ מ"ד כי קרא כו'. כצ"ל בו':

5 גמרא תנא כתיים עובדים כו'. כצ"ל וכן בפרש"י ד"ה ששקולה:

« רש"ש על תענית ד׳ ע״ב רש"ש על תענית ו׳ ע״א »