רש"ש על תענית כ״ו

1 גמרא בששי תוצא הארץ כו'. כצ"ל וכן ברש"י:

2 רש"י ד"ה והשאר. ומוציאין ס"ת ביום תעניתם. ל"ד דגם ביום א' ובו' דאין מתענין קוראין בספר כדלקמן ועמש"כ לקמן כז ב בדבריו:

3 רש"י ד"ה וקורין אותה ע"פ. ובעי בגמרא מאי קאמר כו'. לפנינו ליתא כן:

4 בא"ד פרשה בנעילה ליכא. והתוי"ט הביא בשם הרמב"ם דגם בנעילה היתה קריאה. ונעלם ממנו שגם הרע"ב הולך בשיטתו שכ' במ"ד בד"ה קרבן מוסף "לא היו קורין שום פרשה בנעילה":

5 רש"י ד"ה כל יום שיש בו הלל. אותן שהיו בירושלים. לכאורה בהלל אין טעם לחלק בין ירושלים לשאר עיירות:

6 רש"י ד"ה קרבן מוסף. אין לך מוסף בלא ב' בהמות. אין זה אלא בשבת ובו בלא"ה לא היה מעמד כלל:

7 רש"י ד"ה זמן עצי כהנים. והיו מקריבין קרבן. והרמב"ם מסיים וזהו קרבן העצים וכ"כ בחבורו ספ"ו מהל' כהמ"ק. וק"ל דהא במנחות כ ב אמרינן קרבן מלמד שמתנדבין עצים כו' וכה"א כו' קרבן העצים ופרש"י וכה"א דעצים קרבן מיקרו. הרי דמפרשינן קרבן העצים דהמה גופייהו הוא הקרבן ומנלן דמביאין עמהם קרבן אחר. ועי' בגבו"א מש"כ בשם הריטב"א:

8 משנה ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת. ועי' בגבו"א באורך. ומה שהעלה בסוף בקושיא מהא דאסור ללבוש ב"פ מגוהצין בשבוע שחל ט"ב להיות בתוכה ובשלשים של איבול מותר והא לבישה אינה דבר של פרהסיא ע"ש. ל"י אמאי אינה דבר של פרהסיא כשהולך לבוש בשוק כל היום בהם ול"ד לאירוסין דאינו אלא בצינעא ואינו אלא שעה אחת:

9 גמרא ויש מהן ד' פעמים ביום. פרש"י יוה"כ. ולעד"נ דאף בתעניות מ"ל דהתנן לעיל ספ"ב אין גוזרין תענית כו' ואם התחילו אין מפסיקין. וראיה לפירושי מהא דתנא בתוספתא פ"ב תע"צ כהנים נו"כ ד"פ ביום. וגם המעמד אפשר דמתענה בר"ח וכ"נ ממתניתין וכש"כ לפי' הרמב"ם דבמעמדות היה בכ"י מוסף תפלה. ועי' בחבורו פ"ו מהל' כהמ"ק ובכ"מ שם:

10 רש"י ד"ה האידנא. במעמדות נמי מתענין כדלקמן. לכאורה הא משמע דלר"מ אפי' ביום א' ויום ו' דאינם מתענים מ"מ נו"כ בכל התפלות. ואולי כיון דדרבנן בעלמא היא כדמסקינן וגם אינה אלא חששה דשכרות לא חשו לפלוגי בין ימים דמתענים לשאין מתענים. ועוד דאפילו ביום שאין מתענים הואיל דעוסקין בתפלה ותחנונים אין לחוש כ"כ דימשכו בסעודתם וישתכרו:

11 רש"י ד"ה נעילה דליתא בכ"י. אלא ביום התענית. כצ"ל:

12 רש"י ד"ה כתפלת נעילה דמיא. דמנחתא כי הא ליתא בכ"י. ק"ל מהא דפירש בר"פ הקורא עומד במשנה ושבת במנחה סמוך לחשיכה הוא כו':