רש"ש על שבועות ט׳ א

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על שבועות ח׳ ע״ב רש"ש על שבועות ט׳ ע״ב »

1 שבועות פתח ↗

וְהַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרֵישׁ לָקִישׁ – דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מָה נִשְׁתַּנָּה שָׂעִיר שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״לַה׳״? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: שָׂעִיר זֶה יְהֵא כַּפָּרָה עַל שֶׁמִּיעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ.

2 תוספות על שבועות פתח ↗

אי הכי בדבר הרשות נמי לא משכחת לה. תימה דבדבר הרשות משכחת לה שפיר הרעה דומיא דהטבה והטבה דומיא דהרעה מה הטבה שאינה בביטול מצוה ומותר לעשות דאל"כ לאו הטבה היא אף הרעה שמותר לעשות כגון לא אוכל ככר זו ומה הרעה שאינה בקיום מצוה שאין חובה לעשות אף הטבה כן כגון אוכל ככר זו דמה לנו להקיש לגמרי עד שיקשה הטבה גופה הרעה היא הרעה גופה הטבה היא כיון שאנו מוצאין להשוותם:

1 גמרא שעיר זה יהא כפרה עלי שמיעטתי את הירח. כצ"ל כמו שהוא בתוס' וכ"ה ברי"ף:

2 תד"ה ולרי"ש. דלא מסתבר ליה כו'. ע' לעיל ג' תד"ה אי רי"ש:

« רש"ש על שבועות ח׳ ע״ב רש"ש על שבועות ט׳ ע״ב »