רש"ש על שבועות י״ז

1 גמרא ואפילו כה"י כולו בעי רבא כו' ותפשוט כו' התם כו'. כה"ג בחולין ל"ב:

2 גמ' שם טמא ששמש במיתה המ"ל כו'. ק"ל הא קי"ל כ"ט מן המת שאין הנזיר מגלח עליה א"ח עלי' על בהמ"ק רמב"ם פ"ג מבהמ"ק הי"ד וט"ו וטמא ששמש משמע שאין חילוק וחייב אף בהן וא"כ מ"ל באותן שאין הנזיר מגלח עליהן ונ"ל דעיקר קושייתו ממחוסר כפורים דקיי"ל דחייב על בהמ"ק וכן על שמושו וכהראב"ד שם ה"ט ובפ"ד ה"ד ומשכחת לה בנכנס דרך גגין וע"ש במל"מ בפ"ג הי"ט ועוד י"ל דמקשה אליבא דר"מ דפליג על הך כללא דכ"ט שאה"נ מגלח כו' במשנה דנזיר נ"ו ב':

3 תד"ה תלה. משמע דאויר נמי נתקדש. ועי' לקמן ע"ב ברש"י ד"ה אין אוכלין:

4 תד"ה או. ור"א דפליג עליה התם וחשיב שהייה כמעשה כיון כו'. כצ"ל:

5 גמרא דרך ביאה אסרה תורה ומסתפינא מחבריא. נראה דע"כ הוא דברי ר' אושעיא וקושיית א"ה כו' היא מסתמא דגמרא:

6 גמ' שם הוי בה רבה. נראה דצ"ל רבא וכדלקמן הדר אמר רבא וכן בתוס' שם ד"ה אי בע"ה כתבו דרבא לטעמי' כו'. ועי' בשבת ע' ב' תד"ה נודע:

7 רש"י ד"ה וחייב שתים. צ"ל חייב בלא וי"ו:

8 תד"ה ואין אוכלין. עי' כה"ד נ"ל דפתח העזרה שבדבריהם ט"ס וצ"ל פתח ההיכל כי בסוגיא דשם לא נזכר פתח העזרה אולם עיקר דבריהם תמוה מאד דשם מסקינן דלאכילה לא בעינן נגד הפתח אשר לזאת נ"ל דהציון ט"ס וצריך לציין ואין שוחטין שם קק"ל ובדבריהם צ"ל בשעת שחיטה ותמיהני על המל"מ שהעתיק דבריהם כאשר הם בפ"י ממעה"ק ה"ג ולא העיר מאומה רק שסיים ע"ד ולא ראיתי לרבינו שהזכיר ד"ז:

9 תד"ה אי. אע"פ שהוא מזיד עה"פ. עמש"כ ברה"פ: