רש"ש על שבועות מ״ט א

1 רש"י ד"ה לכל. על ידה שבועה אחרת. כצ"ל:

2 רש"י ד"ה נושא שכר. וחייב קרבן שה"פ וחומש ואשם. האשם הוא הוא קרבן דשה"פ ועתוי"ט:

3 רש"י ד"ה ה"ג. ואם הודה מעצמו שלא באו עדים כו'. הכא בטענת אבד אפי' הודה לאחר עדים נמי חייב כדהוכיחו התוס' בב"ק ר"ד ק"ח וע"ש וע"ע לעיל ר"ד ל"ז:

4 תד"ה ראה. עי' מהרש"א ואישתמיטתיה דברי התוס' שם עמ"ב דלא מקשה שם אלא מברייתא מדקאמר והא מדקתני סיפא ראב"ש כו':