רש"ש על שבועות כ״ט ב

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על שבועות כ״ט ע״א רש"ש על שבועות ל׳ ע״א »

1 שבועות פתח ↗

״שְׁבוּעָה שֶׁאוֹכַל כִּכָּר זוֹ״, ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכְלֶנָּה״ כּוּ׳. הַשְׁתָּא מִשּׁוּם שְׁבוּעַת בִּיטּוּי מִיחַיַּיב, מִשּׁוּם שְׁבוּעַת שָׁוְא לָא מִיחַיַּיב?! הֲרֵי יָצְתָה שְׁבוּעָה לַשָּׁוְא!

2 שבועות פתח ↗

וְתַנְיָא בְּבָרַיְיתָא: שְׁבוּעַת הָעֵדוּת כֵּיצַד? אָמַר לְעֵדִים: ״בּוֹאוּ וְהַעִידוּנִי״; ״שְׁבוּעָה שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין לְךָ עֵדוּת״, אוֹ שֶׁאָמְרוּ: ״אֵין אָנוּ יוֹדְעִין לָךְ עֵדוּת״; ״מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם״, וְאָמְרוּ לוֹ ״אָמֵן״ – בֵּין בִּפְנֵי בֵּית דִּין בֵּין שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין, בֵּין מִפִּי עַצְמוֹ בֵּין מִפִּי אֲחֵרִים, כֵּיוָן שֶׁכָּפְרוּ בָּהֶם – חַיָּיבִין. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

3 שבועות פתח ↗

אָמַר רָבִינָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: מַתְנִיתִין דְּהָכָא נָמֵי דַּיְקָא – דְּקָא תָּנֵי: ״שְׁבוּעַת בִּיטּוּי נוֹהֶגֶת בַּאֲנָשִׁים וּבְנָשִׁים, בִּרְחוֹקִים וּבִקְרוֹבִים, בִּכְשֵׁרִין וּבִפְסוּלִין, בִּפְנֵי בֵּית דִּין וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין – מִפִּי עַצְמוֹ אִין, מִפִּי אֲחֵרִים לָא; וְקָתָנֵי סֵיפָא: ״זֶה וָזֶה מוּשְׁבָּע מִפִּי אֲחֵרִים – חַיָּיב״.

1 במשנה שבועת ביטוי כו' ברחוקים ובקרובים. כצ"ל וכדלקמן גבי שבועת שוא ובציון דרש"י שם ט"ס וכ"ה בגמרא לקמן:

2 גמרא ותניא בברייתא כו' בין מפ"ע בין מפי אחרים כיון שכפרו בהם. מפירש"י משמע דל"ג כ"ז ועי' מהרש"א לקמן ל"א ב' בתד"ה משביע שכ' דעיקר הדיוק הוא מבבא זו ועתור"ע בפ' דלקמן אות כ"ז מש"כ בשם התומים:

3 גמ' שם מתניתין דהכא נמי דיקא כו' מפי עצמו. מפ"ע אין מפ"א לא כו'. כצ"ל:

« רש"ש על שבועות כ״ט ע״א רש"ש על שבועות ל׳ ע״א »