רש"ש על שבועות כ״ה א

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על שבועות כ״ד ע״ב רש"ש על שבועות כ״ה ע״ב »

1 תוספות פתח ↗

אלא כי קתני מידי דחייל אמידי דבר מששא כו'. תימה דבסוף מכות דף כב. ושם דקאמר וליחשב נמי כגון דאמר שבועה שלא אחרוש ביו"ט ודחיק למימר האי תנא לית ליה איסור כולל ולישני כי הכא דלא קתני מידי דחייל אמידי דלאו בר מששא וי"ל דעדיפא מיניה משני התם:

2 שבועות פתח ↗

כֵּיצַד? אָמַר ״שְׁבוּעָה שֶׁאֶתֵּן לִפְלוֹנִי״ וְ״שֶׁלֹּא אֶתֵּן״. מַאי ״אֶתֵּן״? אִילֵּימָא צְדָקָה לְעָנִי, מוּשְׁבָּע וְעוֹמֵד מֵהַר סִינַי הוּא – שֶׁנֶּאֱמַר: ״נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ״!

1 תד"ה אלא. ודחיק למימר כו' דעדיפא מיניה משני. לכאורה סתרי דבריהם אהדדי ועי' תשו' הגרע"א ז"ל סי' ס"ה כוונה נאותה בדבריהם:

2 גמרא אילימא צדקה לעני מושבע כו'. והוסיף התוי"ט ותנן לקמן נשבע לקיים כו' פטור הנה בזה פליג ריב"ב שם ומחייב ועי' תוס' שם ד"ה לקיים ונ"ל לפרש דהקושיא היא על ושלא אתן דמודה ביה ריב"ב דפטור ועמש"כ לעיל כ"ג ב בתד"ה דמוקי:

« רש"ש על שבועות כ״ד ע״ב רש"ש על שבועות כ״ה ע״ב »