רש"ש על ביצה כ״ז א

1 גמרא סתם קדירות דעלמא בה"ש רותחות הן. שבת לד:

2 שם אמר מאן דהוא. עפרש"י ולעד"נ לפי שאמר לעיל ר' ירמיה ואיתימא ר"ז. לכן אמר כאן מאן דהוא ור"ל ר' ירמיה או ר"ז וכן תתפרש ההיא דחולין נ דהיינו או ר' זירא או ר' אבא המוזכרים לעיל ובמו"ק הגי' משובשת וצריך להגיה כמו דאיתא בחולין ע"ש פרש"י ד"ה גמירי ודלא כהגרי"פ דמשמע שתופס גי' דמו"ק לעיקר:

3 רש"י ד"ה ה"ל ההוא בוכרא וה"ל בביתו כהנים כו' ואוכלים בכורות. לכאורה בכור בע"מ נאכל גם לזר כב"ה בבכורות לב ב לג ועמש"כ בתמורה ה ב בס"ד:

4 רד"ה אלא הכי אמור. עי' מהרש"א. ומה שהביא בשם סדר תו"א דר"י בה"מ ורשב"מ הם מקרי ק"ק כ"ה גם במדרש קהלת בפסוק ראה חיים:

5 רד"ה ומינה וקמו להו רשב"י ור"מ בחדא שיטתא וה"ל ר"י יחיד כו'. חזינן דאף דקי"ל כר"י נגד ר"ש וכן נגד ר"מ עירובין מו ב מ"מ נגד תרוויהון ביחד א"ה כמותו וסייעתא להרי"ף בפ' חבית ועי' ק"נ שם אות ט"ז:

6 תד"ה אלא גמרו. בהג"ה שבגליון מהמהרש"א צ"ל וא"כ לא הוי כבידי אדם: