רש"ש על ביצה י״ג

1 גמרא תנ"ה בן לוי כו' שכשם שת"ג כו' כך ת"מ כו'. משמע דיליף לה מהיקשא ורבא אמר משום קנסא:

2 רש"י ד"ה ופרכינן לרבא כו'. כצ"ל:

3 רד"ה איכא דאמרי אבל בקטניות סתם הכנסתם למרוח. ק"ק א"כ מאי פריך מחבילי תלתן הלא פרש"י לעיל בד"ה לאשמעינן דאין דרכן להעשות כרי ושיפלגו הלשונות במציאות כזה הוא דוחק:

4 רד"ה קנסא שהמשנה סדר המעשרות כו'. ורמב"ם פי' דהפסיד לכהן התרומה שבו משמע דמשום לא תאחר ליכא הואיל דלא מטא עדיין זמן חיובייהו:

5 תד"ה א"ד ותירץ דה"ק כו'. אכתי ק"ק דלל"ק קטניות עדיפא דבדידהו מודה ריב"י במפרש ולל"ב שבלים עדיפי דמחייב בהו רבי בסתמא ובקטניות לא:

6 גמרא מתקיף לה רב ששת בריה דרב אידי. עמש"כ בפסחים מט:

7 רש"י ד"ה מחשב הא מדידה בעי בשלמא כו' ובת"ג כו' הילכך באומד סגי כו'. משמע דכש"כ מדידה דעדיף טפי ותימה דהתנן פ"א דתרומות מ"ז אין תורמין לא במדה כו' ע"ש:

8 תד"ה כשם דה"ק בירושלמי כה"ת כו' חוץ מת"מ כו' אבל בת"מ מדאורייתא לא בעינן מוקף. וכ' מהר"ם שיש שום לימוד דת"מ ל"ב מוקף ונעלם ממנו תשלום הירושלמי הביאו הר"ש ברפ"ב דתרומות דיליף מדכתיב גבה מכל מעשרותיכם אולי צ"ל מכל מתנותיכם כמו שהגיה הגרי"פ בסוגיין ועמש"כ במ"ר נשא פ"ו אות ח' במ"ק בהערה תרימו אפי' אחד ביהודה וא' בגליל ע"ש:

9 ובעיקר דברי הירושלמי שאמר כה"ת למדה ומלמדה כו'. ק"ל דאשכחן עוד בבכורות נו ב יהיה לך ולא של שותפות וזה כתיב בבכור ודרשינן ליה למעשר באא"ע דבכור איתא בשותפות ע"ש וכה"ג בסנהדרין נד סע"א ע"ש ובפרש"י:

10 תד"ה ומה ראית ותימה כו' ואומר הרר"י כו'. עמש"כ בס"ד בעירובין ודע ששם כתבו זה בשם הריב"א: