רש"ש על ביצה כ״ח

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על ביצה כ״ז ע״ב רש"ש על ביצה כ״ט ע״ב »

1 ביצה פתח ↗

וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: טַבָּח אוּמָּן אָסוּר לִשְׁקוֹל בָּשָׂר בַּיָּד. וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: טַבָּח אוּמָּן אָסוּר לִשְׁקוֹל בָּשָׂר בְּמַיִם.

2 יומא פתח ↗

אָמַר רַב פָּפָּא, שְׁדִי גַּבְרָא בֵּינַיְיהוּ: אוֹ רֵישׁ לָקִישׁ הֲוָה וּזְעֵירִי, אוֹ רַבָּה בַּר בַּר חָנָה הֲוָה וְרַבִּי אֶלְעָזָר. כִּי אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, אֲמַר לֵיהּ: לָאו הַיְינוּ טַעְמָא, אִי נָמֵי סְלִיקוּ כּוּלְּהוּ בִּימֵי עֶזְרָא לָא הֲוָה שָׁרְיָא שְׁכִינָה בְּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי, דִּכְתִיב: ״יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאׇהֳלֵי שֵׁם״,

3 ביצה פתח ↗

מְעַבַּר לְסַכִּינָא אַפּוּמָּא דְּדִקּוּלָא, וְאָמְרִי לֵיהּ: לְחַדְּדָהּ קָא עָבֵיד מָר, אוֹ לְהַעֲבִיר שַׁמְנוּנִיתָהּ? וְאָמַר לִי: לְהַעֲבִיר שַׁמְנוּנִיתָהּ. וַחֲזֵיתִי לְדַעְתֵּיהּ דִּלְחַדְּדָהּ קָא עָבֵיד, וְקָסָבַר: הֲלָכָה, וְאֵין מוֹרִין כֵּן.

4 ביצה פתח ↗

אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב הוּנָא: וְהוּא שֶׁיֵּשׁ עָלָיו כְּזַיִת בָּשָׂר. רָבִינָא אָמַר: אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עָלָיו בָּשָׂר — מוּתָּר לְטַלְטְלוֹ, מִידֵּי דְּהָוֵה אַקּוֹץ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים.

5 רש"י על ביצה פתח ↗

באנו למחלוקת ר' יהודה ורבנן - נכנסנו בדבר זה למחלוקתן שממחלוקתן אנו יכולים ללמוד שאף אלו ממכשירי אוכל הן:

1 גמרא אסור לשקול בשר במים. עפרש"י. ויל"פ ג"כ ע"ד שא"ר יהודה בערכין ר"פ האומר ע"ש וכ"נ שפי' הרמב"ם בחבורו פ"ד הל"כ אבל משקל כזה לב' הפירושים איננו מכוון כראוי כדא"ר יוסי שם ואולי להכי קאמר הכא אומן שיודע לכוין בשר כנגד בשר ועצמות נגד עצמות:

2 שם אר"פ שדי גברא בינייהו וכו'. כזה אמר ג"כ ביומא ט ב :

3 גמרא אפומא דדקולא. עפרש"י ויל"פ קלחת כדפרש"י בחולין צח וע"ש בתוס':

4 שם והוא שיש עליו כזית בשר. בר"ן מוכח דלא היה גורס כזית דבכזית הי' מותר בטלטול גמור:

5 רש"י ד"ה באנו למחלוקת נכנסנו בד"ז כו'. כצ"ל:

« רש"ש על ביצה כ״ז ע״ב רש"ש על ביצה כ״ט ע״ב »