רש"ש על ביצה ו׳

1 גמרא רבינא הוה יתיב קמיה דרב אסי. הגרי"פ הגיה אשי ושכ"ה ברי"ף ורא"ש וכ"ה ברש"י וכ"מ להדיא מדבריו ד"ה א"ל רב מרדכי אולם גם גי' שלפנינו תתכן ע"פ מש"כ המהרש"א בכתובות כג דמצינו רב אסי בתראה בתר אביי ורבא ועמש"כ שם ח:

2 שם הואיל ומתיר עצמו בשחיטה. כהאי הואיל מצינו ביבמות ז ב וח והכא עדיפא דלא בעינן שהותר הראשון טרם שחל הב' כהתם ע"ש:

3 שם מ"ט שתיק רב. בהגרי"פ נפל ט"ס וצ"ל עי' ב"ב סב בתד"ה ומודה:

4 רש"י ד"ה לאכלה בחלב אבל נמצאת במעי אמה. כצ"ל:

5 תד"ה השתא ע"כ נראה להרר"י דגרסי' כו' מעי"ט ול"נ דהא בהדיא כו'. שמעתי דכוונת הרר"י לגרוס ג"כ דתניא והיא ברייתא המובאה לקמן כז ב. וכהגהת הגרי"פ שם דתניא ושם מוכרח דבמשנה לא הוזכר ר"ש ולכן נוכל לגרוס בה מעיו"ט:

6 בא"ד והתם מאי דרשינן כו' ול"ש לרבות יו"ט. לכאורה י"ל דאף ביו"ט יאסר לפי שהוקצה למצותו וע"ש מד תד"ה שבנר:

7 תד"ה ביצים וי"ל דטעמא משום דבשר עוף בחלב מדרבנן כו'. ר"ל דמצד הדין אפי' מעורות אינן כבשר רק באיסור נבלה דאורייתא גזרו ב"ה אפי' בגמורות אטו בשר אבל לענין בשר בחלב דרבנן ל"ג אפי' במעורות ור' יעקב סובר דבמעורות דקרובות לבשר גזרו אף לבב"ח ורב יוסף לקמן גבי שלל של ביצים הוה סבר דמחמת סברת אפושי טומאה לא מפשינן ה"ל לענין גזירה כמו בדרבנן לכן קאמר בל"ק דלא כר' יעקב ואביי דחי ליה דמחמת אפושי טומאה ל"ג אפי' בדבר דגזרו בדרבנן אבל כרבנן מצי אתיא דאע"ג דבאיסור נבלה דאורייתא גזרו אפי' בגמורות מ"מ הכא ל"ג משום אפושי טומאה כמו דל"ג בדרבנן ומה"ט מוקי נמי בל"ב דלא כרבנן אך ק"ק לפ"ז לא ה"ל להתוס' לחדש בוי"ל הב' דב"ה גזרי משום ביצת טרפה דלעולם י"ל דגזרי משום בשר ומ"מ לענין בב"ח דרבנן לא גזר ר' יעקב אלא במעורות דהוי גזרה קרובה וי"ל ואכמ"ל: