רש"ש על ביצה כ״ה

1 גמרא וצפרין שקננו בטפיחין בבירות. כן גריס רש"י לעיל כד ע"ש:

2 שם והמקושרין והמנוענעים כו'. לכאורה אתי כב"ש לעיל י במשנה אבל עי' בתוספתא פ"א בציון הגרי"פ ט"ס פ"ג דקודם מאמר רשב"א זה נשנה רש"א בש"א לא יטול כו' עד שיקשר בה"א עד שינענע ודע שבגי' התוספתא שם איתא וחיה שקננה בפרדס צריכה זימון כו' וע"כ ט"ס הוא:

3 רש"י ד"ה מדברי רבינו ור"ן דקרי ליה כו'. כצ"ל:

4 גמרא ג' עזין הן כו'. נל"פ שמעיזין פניהם נגד מי שגדול מהם בכח ובמעלה ועח"א וצלף ג"כ פריו אינו חשוב כ"כ מדחשיב בהקלין שבדמאי הנצפה והוא צלף כדפי' הרע"ב וכדמוכח בברכות לו וטעמא דכולהו שם משום דלא חשיבי:

5 רש"י ד"ה חצובא ובו תיחם כו'. הוא בב"ב נו:

6 תד"ה וצלף ופי' בתוספת' בתוספות כצ"ל כו' ג' פירות עלי' אביונות וקפריסין. ובב"ב כח ב כתבו ג"כ שיש לו ג' פירות אך שלא פרטום ולכאורה קשה דהרי יש לו ד' והמה ג' הנזכרים ועוד א' והוא תמרות כדאיתא בברכות שם לכן נ"ל להגיה בדבריהם תמרות חלוף עליו וכמו שחשבם ר"א במתניתין דמעשרות ספ"ד והובאה שם בברכות ועתר"י שם שכ' ג"כ ויש בו ג' מינין תמרות כו' ומשמע דעליו גם ר"א פוטר וכן לענין ערלה בא"י כ' ג"כ בשו"ע יו"ד סי' רצ"ד ס"ד ג' מינים אלו ומשמע דעלי' פטורים אף בא"י. ועי' בערלה פ"א מ"ז העלין כו' מותרות בערלה אלא דשם משמע דאיירי בעלי גפנים:

7 תד"ה שאני ילתא. מש"כ הרש"א וליכא למימר משום דבעיתא התירו בל"צ כו'. תמוה דמאי הוה דבעיתא תלך ברגליה או לא תלך כלל: