1ויסירהו מלך מצרים בירושלם. פי': ממלוך בירושלם; וכן כת' במלכים "ממלך בירושלם" מ"ב כג,לג. ו"ברבלה בארץ חמת" הוא שאסרהו שם והסירו מהמלוכה:2להליכו בבלה. ולא הוליכו, כי בדרך מת; ועליו נאמר "קבורת חמור יקבר סחוב והשלך" וגו' יר' כב,יט. והנה כת' בדניאל "ויתן יי' בידו את יהויקים מלך יהודה ומקצת כלי בית האלהים ויביאם ארץ שנער" דנ' א,ב! אם כן הוליכו לבבל עם הכלים, ואחר כן השיבו לירושלם – כי אחת עשרה שנה מלך לעיל פס' ה – ואחר כן חזר ומרד בסוף ימיו; ותפשוהו הגדודים שם מ"ב כד,א-ב, ומת בדרך בידם כמו שאמ' "סחוב והשלך". ופי' "להוליכו": והוליכו, כמו "להרגו בערמה" שמ' כא,יד: והרגו:3על ספר מלכי ישראל ויהודה. זהו ספר ירמיהו; ושם ספר תועבותיו בפרשת "הוי בונה ביתו" יר' כב,יג. כי בספר מלכים אין כת' מתועבותיו דבר, אלא בסתם: "ויעש הרע בעיני יי'" מ"ב כג,לז:4בן שמונה שנים יהויכין. ובספר מלכים כת' "בן שמנה עשרה שנה" מ"ב כד,ח! אפשר כי יהויקים אביו המליכו בשנה ראשונה שמלך הוא, שימלך תחתיו אחריו. והיה אז בן שמנה שנים, ועתה כשמלך אחר אביו – בן שמנה עשרה:5את צדקיהו אחיו. דודו היה, כמו שכת' בתחלת הספר הזה ביחשים דה"א ג,טו-טז ובספר מלכים מ"ב כד,יז; אלא שהקרובים יקראו "אחים", כמו "כי אנשים אחים אנחנו" בר' יג,ח, "את לוט אחיו" בר' יד,טז – והיה בן אחיו בר' יב,ה:6מלעבים. כמו: מלעיגים ומְתעתעים; תרג' "והייתי בעיניו כמתעתע" בר' כז,יב – "כמתלעב":7במלאכי האלהים. הם הנביאים, שהם שלוחי המקום יתברך:8ומִתַּעְתְּעִים. משפטו עם תי"ו התפעל: "ומתתעתעים":9עד לאין מרפא. כל כך הרבו לפשוע עד שנמנעה מהם התשובה, שהיא המרפא:10זקן וישש. בצר"י, כמו "ישיש" בחר"ק:11לו ולבניו. לבנו ולבן בנו:12עד מלך מלכות פרס. והם נ"ב שנה מיום שגלו, עד רצתה הארץ את שבתותיה להלן פס' כא; כי לא היתה הפקידה שלמה עד שנת שתים לדריוש בן אחשורוש, שמלאו לחרבות ירושלם שבעים שנה דנ' ט,ב:13וגם במכתב. העביר כרוז בכל מלכותו, וגם שלח להם כתבים:14והוא פקד עלי. הוא צוה עלי. והיכן צוה עליו? אלא שהעיר את רוחו ונתן בלבו לשלח הגלות ולבנות לו בית בירושלם. או צוה על ידי נביאו; וכן התנבא ישעיה "כה אמר יי' למשיחו לכורש" וכו' "אנכי העירתיהו בצדק וכל דרכיו אישר הוא יבנה עירי וגלותי ישלח לא במחיר ולא בשחד אמר יי' צבאות" יש' מה,א,יג:15מי בכם מכל עמו יי' אלהיו עמו ויעל:16נשלם פרוש דברי הימים