מקור דברי הימים ב ל״ו:ט״ז
1 וַיִּהְי֤וּ מַלְעִבִים֙ בְּמַלְאֲכֵ֣י הָאֱלֹהִ֔ים וּבוֹזִ֣ים דְּבָרָ֔יו וּמִֽתַּעְתְּעִ֖ים בִּנְבִאָ֑יו עַ֠ד עֲל֧וֹת חֲמַת־יְהֹוָ֛ה בְּעַמּ֖וֹ עַד־לְאֵ֥ין מַרְפֵּֽא׃
פירוש רד"ק על דברי הימים ב' ל״ו:ט״ז
1 מלעבים. כמו: מלעיגים ומְתעתעים; תרג' "והייתי בעיניו כמתעתע" בר' כז,יב – "כמתלעב":
2 במלאכי האלהים. הם הנביאים, שהם שלוחי המקום יתברך:
3 ומִתַּעְתְּעִים. משפטו עם תי"ו התפעל: "ומתתעתעים":
4 עד לאין מרפא. כל כך הרבו לפשוע עד שנמנעה מהם התשובה, שהיא המרפא: