מקור דברי הימים ב כ״ד:ו׳
1 וַיִּקְרָ֣א הַמֶּ֘לֶךְ֮ לִיהוֹיָדָ֣ע הָרֹאשׁ֒ וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ מַדּ֙וּעַ֙ לֹא־דָרַ֣שְׁתָּ עַל־הַלְוִיִּ֔ם לְהָבִ֞יא מִיהוּדָ֣ה וּמִירוּשָׁלַ֗͏ִם אֶת־מַשְׂאַת֙ מֹשֶׁ֣ה עֶבֶד־יְהֹוָ֔ה וְהַקָּהָ֖ל לְיִשְׂרָאֵ֑ל לְאֹ֖הֶל הָעֵדֽוּת׃
פירוש רד"ק על דברי הימים ב' כ״ד:ו׳
1 את משאת משה עבד יי'. הוא כסף שקלים, מחצית השקל שהיה כל ישראל נותן פעם אחת לשנה, כמו שכת' בתורה "כי תשא את ראש בני ישראל" שמ' ל,יב; ומפני זה קראו "משאת", על שם "כי תשא". ובמלכים כת' שלשה כספים מ"ב יב,ה: "כסף עובר", והוא מחצית השקל, כמו שאומ' "כל העובר על הפקודים" שמ' ל,יג; "איש כסף נפשות ערכו", הוא האומ' "ערכי עלי" או "ערך פלוני עלי"; "כל כסף אשר יעלה על לב איש", הוא המתנדב לבדק הבית:
2 והקהל לישראל. פי': משאת משה עבד יי' והקהל, שצוה משה לישראל להביאו במדבר לאהל העדות שמ' ל,טז: