1בן ארבעים ושתים שנה אחזיהו במלכו. ובספר מלכים הוא אומ' "בן עשרים ושתים שנה אחזיהו במלכו" מ"ב ח,כו! ועוד, כי כל ימי יהורם אביו לא היו אלא ארבעים שנה, שכך כת': "בן שלשים ושתים שנה יהורם במלכו ושמנה שנים מלך בירושלם" לעיל כא,ה; אם כן היאך היה בן ארבעים ושתים שנה כשמת אביו? זה לא יתכן! ואומר בסדר עולם סע"ר יז: כיון שהשיא אסא בתו של עמרי ליהושפט בנו לאשה, נגזרה גזרה זו על מלכות בית דוד שתכלה עם בית אחאב. וכן היה, שמת אחזיהו מלך יהודה עם מלך ישראל – שהרגם יהוא – ועתליהו אם אחזיהו ראתה כי מת בנה ותאבד כל זרע המלוכה. ולפיכך, מנה ארבעים ושתים – מיום שנגזרה גזרה. ובשנת שלשים ואחת לאסא נשאה, שנאמ' "בשנת שלשים ואחת שנה לאסא...מלך עמרי על ישראל" מ"א טז,כג – והלא קודם לכן מלך ארבע שנים מ"א טז,טו-טז! אלא רוצ' לומ': מלך מלכות שלימה על ישראל – שנתחתן עם אסא, ונתעלה, והרגו לתבני ומלך על ישראל מ"א טז,כב. ומשנת שלשים ואחת לאסא עד שמת אחזיהו מלך יהודה ארבעים ושתים שנה. כיצד? תשע שנים לאסא; ועשרים וחמש ליהושפט מ"א כב,מב – הרי שלשים וארבע; ושמנה שנים ליהורם – הרי ארבעים ושתים. וזה המדרש הוא רחוק מאד מדרך הפשט. ויתכן לפרש כי יהורם חיה יותר מארבעים שנה, ולא מנה מימי מלכותו אלא שמנה שנים שמלך בחזקתו; אבל מעת שנפל ביד הערביים דה"ב כא,טז-יז ונפל גם כן בחליים שם פס' יח-יט לא מנו לו ימי מלכותו. והמליכו אחזיהו בנו תחתיו בחייו מעת שנפל אביו והלך בלא חמדה, והיו עשרים שנה. וכשהמליכוהו בחיי אביו היה בן עשרים ושתים – וזהו שאמ' במלכים "בן עשרים ושתים שנה אחזיהו במלכו" – וכשמת אביו היה בן ארבעים ושתים; ולא מלך אחר שמת אביו אלא שנה אחת:2ושם אמו עתליהו בת עמרי. בת אחאב היתה כמו שכת' למעלה ב כא,ו, אלא שיחס אותה לאבי אביה. וכן "ותבאנה אל רעואל אביהן" שמ' ב,יח – שהיה אבי אביהן:
