מאירי על מכות י״ב

1 המזבח קולט את ההורג בשוגג מאחר שבמזיד נאמר מעם מזבחי תקחנו למדנו שהשוגג נקלט בו וגואל הדם שהרגו שם נהרג עליו ואין קולט אלא גגו ולא החזקה בקרנותיו וכן אינו קולט אלא מזבח בית עולמים אבל לא של במה וכן אינו קולט אלא כהן ועבודה בידו אבל לא את הזר או כהן שאינו עובד בשעה שגואל הדם בא עליו:

2 גדולי המחברים כתבו שכל מי שקלטו מזבח אין מניחין אותו לשם אלא מוסרין לו שומרים ומגלין אותו לעיר מקלטו וכן כתבו שדברים אלו שאמרנו שאינו קולט אלא על הדרכים שהזכרנו דוקא במחויבי גלות אבל מי שנתירא מן המלך שלא יהרגנו בדיני מלכות או מבית דין שלא יהרגנו בהוראת שעה הרי זה נצול ואין לוקחין אותו משם אא"כ נתחייב מיתת ביה דין בעדים והתראה ונראין הדברים דוקא בגגו ובמזבח בית עולמים ושמא על זו אמרו שתי טעויות טעה יואב והם שאחז בקרנות ובמזבח במה שעשה דוד לפני הארון ואין הלכה כאביי שאמר עליו שטעה בכהן ועבודה בידו שהרי יואב מפחד המלכות היה ואף הזר נקלט בו וכבר כתבנו במסכת סנהדרין:

3 בתלמוד המערב פי' ויחזק בקרנות המזבח שברח לסנהדרין כדי שימות בדיניהם ויירשוהו בניו ולא שימות בדין המלכות ויהיו נכסיו למלך:

4 ערי מקלט כבר ביארנו שהיו של לויים כשימות אחד מהם אינו נקבר לתוכן ולא בתחומן שנאמר מגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכושם ולכל חיתם לחיים נתנו ולא לקבורה אלא נותנין להם בתי קברות חוץ לתחום ואע"פ שהרוצח נקבר שם אינה אלא קבורת עראי וכן שהמקרא גלה בו כך שנאמר שמה כמו שביארנו:

5 אע"פ שביארנו שתחומה של עיר קולטת מ"מ אין הרוצח יכול לדור בתחום דרך דירה שנאמר וישב בה ולא בתחומה ולא סוף דבר בבית הבנוי שהרי אי אפשר לבנות בית לשם והוא ששלשת אלפים אמה נתנו ללויים חוץ לעיר וסביבה אלף למגרש שאין שם לא בית ולא שדה ואלפים לשדות וכרמים ואין עושין שדה מגרש ולא מגרש שדה ולא מגרש עיר ולא עיר מגרש אלא אפילו לדור בתחומה במחלות שתחת הקרקע אינו רשאי ואם עשה כן התיר עצמו ואין גואל הדם נהרג עליו על הדרך שביארנו:

6 המשנה העשירית וענינה בביאור זה החלק גם כן רוצח שיצא חוץ לתחום ומצאו גואל הדם ר' יוסי הגלילי אומר מצוה ביד גואל הדם ורשות ביד כל אדם ר' עקיבא אומר הרשות ביד גואל הדם וכל אדם חייבים עליו אמר הר"ם הלכה כר' עקיבא כשיצא מעיר מקלטו במזיד אבל כשיצא בשוגג ההורג אותו יהרג:

7 אמר המאירי רוצח שיצא חוץ לתחום של עיר מקלטו ר' יוסי אומר מצוה ביד גואל הדם להרגו ורשות ביד כל אדם ר' עקיבא אומר הרשות ביד גואל הדם ושאר כל אדם אסור אלא שאין נהרג עליו והלכה כר' עקיבא ולא סוף דבר כשיצא אלא אף מעקרו שהרי בסוגיא זו אמרו אב שהרג את בנו וכו' ואמרו עליה מאי לאו הא רבי הא ר' עקיבא וכו' ויש שואלין והלא במסכת סנהדרין שאם אין לו גואל הדם בית דין מעמידין לו גואל הדם אלמא מצוה ביד כל אדם והלא בתרויהו תירצו בה דההיא כשאין לו גואל הדם אבל זו שבכאן שיש גואל הדם אינה מצוה ביד אחרים אלא או רשות לר' יוסי או אסור לר' עקיבא אלא שאינו נהרג עליו ומתוך כל שאין גואל הדם מעמידין לו ודוקא כשיצא בזדון אבל אם יצא בשוגג אחד גואל הדם ואחד שאר בני אדם גולין על ידו ואם הרגו בתחום עיר מקלטו אף גואל הדם נהרג עליו וכן יתבאר בגמרא:

8 זהו ביאור המשנה ופסק שלה ומה שנכנס תחתיה בגמ' כך הוא:

9 סנהדרין שראו באחד שהרג את הנפש אין ממיתין אותו ולא סוף דבר על פי ראיותיו אלא אפילו על פי עדות אחרים שמכיון שראוהו שהרג שוב אין רואין לו זכות מעתה אינו נהרג עד שיעמוד לפני בית דין אחר או לפני אחרים שבאותן הסנהדרין שלא ראו שנאמר עד עמדו לפני העדה למשפט וכבר ביארנוה במסכת כתובות ובמסכת ראש שנה:

10 אב שהרג את בנו שלא בשעת למוד שהוא גולה על ידו כמו שביארנו אין בנו של זה ההורג נעשה לו גואל הדם אע"פ שהוא אחיו של נהרג שהרי אין הבן נעשה שליח לאביו להכותו ר"ל אם עבר האב עבירה שיש בה מלקות ולא לנדותו אלא למסית כמו שהתבאר אבל בנו של נהרג שהוא בן בנו של הורג נעשה לו גואל הדם וכן מי שהרג את אחיו הרי אחד מאחיו אע"פ שהוא אחיו של הורג נעשה גואל הדם וכן התבאר בתלמוד המערב:

11 המשנה האחת עשרה וענינה בביאור זה החלק גם כן אילן שהוא עומד בתוך התחום ונופו נוטה חוץ לתחום או שהוא עומד חוץ לתחום ונופו נוטה בתוך התחום הכל הולך אחר הנוף אמר הר"ם התלמוד תקן זה הלשון ופי' אף אחר הנוף וזה כשיהיה עקרו בתוך התחום ונופו נוטה לחוץ לתחום כיון שנכנס תחת נופו נקלט כיון שעקרו בפנים אף נופו קולט וכן כשעקרו בחוץ ונופו בפנים קלט:

12 אמר המאירי אילן שהוא עומד בתוך התחום ר"ל שעקרו עומד בתוך התחום של עיר מקלט ונופו נוטה לחוץ לתחום או שעקרו עומד חוץ לתחום ונופה נוטה לתוך התחום הכל הולך אחר הנוף שאם עקרו בתוך התחום ונופה נוטה חוץ לתחום אפילו לא יצא אלא עד עקרו אין גואל הדם נהרג עליו או אם היה גולה לא נקלט בעקרו אע"פ שהוא תוך התחום ואם עקרו עומד חוץ לתחום ונופו בפנים אפילו יצא עד עקרו גואל הדם נהרג עליו ואם היה גולה משהגיע לעקרו נקלט:

13 זהו ביאור המשנה ואין הלכה כן אלא הולכין אחר שניהם לקולא לגולה שאם היה עקרו חוץ לתחום ונופו נוטה תוך התחום משהגיע לעקרו נקלט והולכין אחר הנוף ואם היה עקרו בתוך התהום ונופו נוטה לחוץ משהגיע לנוף נקלט והולכין אחר העקר ואין רשאי להרגו אף על ידי חצים וצרורות ואין צריך לומר שאי אפשר להיות עקרו מדרגה לנופו ר"ל שיהא רשאי לעלות בעקרו ומשם לנופו ולהרגו לשם וכן ליוצא כל שאחד מהם בפנים ר"ל או הנוף או העקר אין זה נקרא יוצא חוץ לתחום וגואל נהרג עליו שהכל נדון אחר אותו שבפנים:

14 ודברים שנכנסו תחת משנה זו בגמרא אלו הן כבר ידעת שמעשר שני אינו נאכל חוץ לירושלים אלא על ידי פדייה וכן ידעת שמשנכנס לירושלים אינו נפדה למדת שבירושלים יש בו איסור פדייה ובחוצה לה יש בו איסור אכילה אילן שעקרו בירושלים ונופו חוץ לחומה דנין בנופו להחמיר אין אוכלין תחת נופו מעשר שני שדנין אותו כחוץ ומשנכנס מעשר שני לשם נאסר בפדיון שדנין אותו כפנים והולכין אחר העקר וכן אם היה נופו בפנים ועקרו בחוץ דנין להחמיר שלא לאכול ושלא לפדות הא כל שהוא בפנים מ"מ בין בעקרו בין תחת נופו אוכל ואינו פודה:

15 בתים שכנגד החומה אם היו פתחיהן לפנים מן החומה וכל חללן חוץ מן החומה כל שכנגד החומה ולפנים כגון תחת הפתח נדון כלפנים לכל דבר ושמכנגד החומה ולחוץ דנין בו להחמיר לענין אכילה דנין בו כבחוץ ולענין פדייה דנין בו כלפנים והולכין אחר הפתח היה פתחן לחוץ וחללן לפנים כל שבחוץ כגון תחת הפתח נדון כחוץ לכל דבר ומה שבפנים דנין בו להחמיר שלא לאכול ושלא לפדות:

16 המשנה השתים עשרה וענינה גם כן בזה החלק אלא שנתערבו בה דברים בעניני הרוצח שאינם מחלק מיוחד מענין כבודו וחזרה לשררה הקדומה לו והוא שאמר הרג באותה העיר גולה משכונה לשכונה בן לוי גולה מעיר לעיר רוצח שגלה לעיר מקלט ורצו אנשי העיר לכבדו אומר להם רוצח אני ואם אמרו אעפ"כ יקבל מהם שנאמר וזה דבר הרוצח מעלות היו שכר ללויים דברי ר' יהודה ר' מאיר אומר לא היו מעלות להם שכר חוזר לשררה שהיה בה דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר לא היה חוזר לשררה שהיה בה אמר הר"ם מחלקתם הוא בארבעים ושתים עיר אבל שש ערי מקלט אין בהם מחלקת שישבו בהם בלא שכר והלכה כר' יהודה בשני המאמרים ושררה מעלה גדולה:

17 אמר המאירי הרג באותה העיר ר"ל בשגגה גולה בה משכונה לשכונה ודבר זה י"א שאינו יוצא מאותה שכונה שגלה בה וי"א שכל העיר הוא יכול לצאת חוץ מאותה שכונה שהרג בה ובן לוי שהרג במדינתו ר"ל באחת מערי הלויים גולה לעיר אחרת מערי הלויים שהרי כלן קולטות כמו שביארנו ואם הרג למקום אחר וברח למקומו יתבאר בגמרא שאף הוא קולטו:

18 רוצח שגלה לעיר מקלט ורצו בני העיר לכבדו יאמר להם רוצח אני כלומר שצריך להודיע ולפרסם שהוא נכנע ועצב למה שבאה תקלה על ידו ואם אמרו לו אעפ"כ יקבל מהם שנאמר וזה דבר הרוצח: