מאירי על מכות י׳

1 ארבעים ושתים עיר שבאו לחלק הלויים על אותן השש שהובדלו כלן קולטות שנאמר ועליהם ר"ל מלבד אותן השש תתנו ללויים ארבעים ושתים כל הערים אשר התנו ללוים ארבעים ושמנה עיר הוקשו כלן זו לזו לקליטה א"כ מה הפרש בין השש שהובדלו לאותן ארבעים ושתים שאותן שהובדלו ונתיחדו לכך קולטות אפי' שלא לדעת ר"ל שנכנס שם במקרה שלא בכונת קליטה או שהוא סבור שהיא עיר אחרת ושאר ערי הלוים אין קולטות אא"כ נכנס שם לדעת קליטה ויש ביניהם עוד הפרש אחר יתבאר למטה והוא שבשש ערים לא היה הרוצח צריך להעלות שכר לדירתו ובשאר הערים מעלה שכר:

2 ערים הללו ר"ל ערי מקלט אין עושין אותן עיירות קטנות מפני שאין מזון מצוי שם ויסכן זה בעצמו לצאת ולא כרכים גדולים שיהו שיירות שממקום אחר רגילות לבא שם שמא יבא שם גואל הדם בהבלע שיירות ויהרגנו אלא עיירות בינוניות ואין מושיבין אותן אלא במקום שווקים שיהו מזונותיהם מצויין ליקח וכן אין מושיבין אותן אלא במקום מים ואם לא היה שם מים בשעת חלוק הארץ היו מביאים שם אמת המים מן הנהרות וכן הדין אם היה שם מים ונתיבש המקום שמשיבין שם אמת המים מן הנהרות ואין מושיבין אותם אלא במקום אכלוסין ר"ל גבורי חיל לשמור העיר שמא יבאו הרבה גואלי דם בחיל ואם נתמעטו אכלוסיהן מוסיפין עליהן ואם נתמעטו דיוריהן והם המון שאר העם מכניסין לתוכה כהנים לויים וישראלים ורשאים לעשות בתוכן בית הבד ובית הבצירה אע"פ שהוא אומנות של כתפים והדיוטות שפגיעתם מצויה ואין חוששין שמא יכונו להרוג את זה אבל אין פורסין לתוכן מצודות שבעלי צידה מלומדי חרב הם וכל שמצודות מצויות שם כלי זין מצויים שם ושמא יבא גואל הדם בהתנכרות ויקח לשם כלי זין מפני שידמה בעצמו שאם יבא ממקומו בכלי זין ירגישו בו וכן אין מפשילין שם חבלים למצודות מטעם זה ואין עושין לתוכן כלי זכוכית ושאר חפצים שאין מצויין בכל מקום שמא בסבתם תהא רגל גואל הדם מצויה לשם:

3 תלמיד שגלה לעיר מקלטו מגלין רבו עמו שנאמר וחי השלם לו חיותו מכאן לרב שלא ישנה לתלמיד שאינו הגון וכן הרב שגלה מגלין ישיבתו עמו שאין לו חיים בלא ישיבה לפי דרכך למדת שאף הרב שהרג בשוגג גולה ולא אמרו דברי תורה קולטין אלא לקליטה מן המיתה הגמורה והוא שאמרו קולטין ממלאך המות וכן למדת שאין לו לאדם לעסוק בתורה ביחידי והוא שאמרו חרב על הבדים ונואלו חרב על צוארן של תלמידי חכמים העוסקים בתורה ביחידי והוא שדרשו ומי אוהב בהמון לא תבואה מי שרוצה ללמוד בהמון הוא זוכה לתבואה והוא משל על רוב ידיעה:

4 מקרא זה דרשוהו גם כן על פנים אחרים שלא יקפוץ מי שאינו ראוי לדבר בדברי תורה לפני גדולים ממנו אא"כ הוא שלם וחכם והוא שאמרו ומי אוהב בהמון לו תבואה למי נאה ללמד בהמון מי שכל תבואה שלו וכן מי ימלל גבורת י"י למי נאה למלל גבורת השם למי שיכול להשמיע כל תהלתו ר"ל כל מה שאפשר להשמיע ממנה וכן דרשו שהאוהב תלמידי חכמים ומכבדן בין שאר העם לו תבואה ר"ל שתורה מחזרת בו ובזרעו וכמו שאמרו דרחים רבנן הוו ליה בני רבנן:

5 חביבין דברי תורה מכל שאר דברים אפי' מהקרבת קרבנות הוא שאמר הקב"ה לדוד טוב לי יום בחצריך מאלף טוב יום אחד שאתה עוסק בתורה לפני מאלף עולות שעתיד שלמה בנך להקריב לפני וזכותה עומד לאדם יותר על כל שאר מצות דרשו רבותינו עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים מה גרם לנו שעמדו רגלינו במלחמת שערי ירושלים שהיו עוסקים בהם בתורה:

6 מיסודות הדת ומפנות האמונה להאמין שהבחירה ביד האדם להרע או להיטיב ומפי עליון לא תצא הרעות והטוב אין מכריח עליו שאם לא כן כבר בטלו המצות והתורות והוא שאמר ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב את המות ואת הרע ובחרת בחיים שזהו שדרשו כאן מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו מן התורה לא תלך עמהם קום לך אתם מן הנביאים אני י"י מלמדך להועיל מדריכך בדרך תלך מן הכתובים אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן וכבר הארכנו בענינים אלו עד תכליתם בילדותנו בחבור התשובה:

7 רוצח שגלה לעיר מקלט הן שגלה עכשיו תיכף להריגתו או שגלה ומחזירין אותו עם השומרים לבית דין של עירו אם לחייב מיתה אם לחייב גלות והרגו גואל הדם חוץ לתחום העיר הרי זה פטור א"כ מה שאמרו הן בהליכתו הן בחזרתו שמוסרין לו שני תלמידי חכמים שמא יהרגנו בדרך לא שיהו הם מתרים בו שאם יהרוג יהרג אלא שאם נזדמנו להם גואלי דם בדרך משתדלים עמהם שלא להרגו:

8 וי"מ שהם דורשים לאנשי העיר שלא להקלותם והוא שאמרו הרבה שליחות עושה כלומר שאע"פ שהוא מדבר בשביל עצמו דברים אלו מ"מ דברים הרבה נעשים על ידי שלוחים ואמצעיים שאי אפשר לעשותם על ידי האדם עצמו:

9 עיר מקלט שרובה רוצחים אינה קולטת שנאמר בספר יהושע ודבר באזני זקני העיר את דבריו ולא שהשוו דבריהם לדבריו וכן אם לא היו בה זקנים אינה קולטת לפיכך משתדלין להעמיד בה זקנים וכן עיר שאין בה זקנים אין מביאה עגלה ערופה ולא נעשה בה בן סורר ומורה שהרי נאמר בהן זקני העיר והרי מ"מ בשני אלו לבית דין הם צריכים כמו שיתבאר במקומו אבל מוציא שם רע אע"פ שכתוב בו זקני עירו הרי כתוב בו גם כן הזקנים שמרבה כל שאר בני אדם וכן ביבמה אע"פ שכתוב בה זקני עירו כבר כתוב בה גם כן הזקנים ועוד שהרי מכח המקרא נתרבו במסכת יבמות שלשה הדיוטות: