1אמרו הנבחרים והיותר חכמים רז״ל ״משה כתב ספרו וספר איוב.״ ואמרו במקום אחר ״לא היה ולא נברא אלא משל היה.״ כונו בזה כי ספר איוב חבר משה רבינו ע״ה בחכמתו להודיע לנו אמיתות גדולות, כמו שנאמר שנהגו הקודמים מן הפילוסופים כמו בספר שעשה אבן צר במשל ספור מחלוקת האדם עם שאר בעלי חיים, שדרך ספור מה שעבר כאלו היה ממש למדנו מן הויכוח ההוא כמה ענינים מן הפילוסופיא המעשית, וכמה סגולות מחכמת הטבע ותכליתו, פינת שלימות הנפש והשארת הנפש. וכן היה ספר איוב שוה בשוה.2ואין ספק | שאדם הראשון היה ונברא ואף כי נח והאבות והשבטים, וחלילה שכונו כי ספר תורתינו בכללו היה שמצד זה חברו שני הספרים האלה ויחסום למשה. אבל כונתם בזה לומר כי ספר תורה כולל ג״כ פינות הפילוסופיא המעשית והעיונית. וגם הוא לומר שיש בתורה בקצת מקומות משלים ודמיונים, וזה בענין אברהם בעגלה ועז ואיל וכל המשל ההוא, ובענין סולם יעקב וזולת זה. ובפרט בחומש אשר לכלל זה הספר אז״ל לפי דעתי מעשה בראשית. ואם היותר עמוק ממנו הוא סדר בראשית ר״ל שסיים ״ונח מצא חן בעיני יי׳.״ אבל בכלל זה החומש הוא החלק היותר נכבד מכלל התורה וכולו כולל מה שעבר קודם שנברא משה. וזה היה ענין אחד מגדולת זה החלק, כי חומש ״ואלה שמות״ וכן משם והלאה, היה דבר קל לכתוב כי הכל ראה בעיניו. אבל מה שעבר אלף ואלפים מן השנים זה היה חמור. אמנם לגבי משה ״מלת׳ זוטרתי היא״ ואין דבר גדול אצלו לכתוב מה שעבר, אלפים מן השנים, יותר מלכתוב מה שעתיד להיות שתים מן השנים כמו שאבאר במקום אחר. ובכלל כל מה שכתב שהיה ושיהיה, הכל ידע משה רבינו וכתב על פי הדבר והכל נמסר לו מהשם ית׳, ואם תרצה אמור מן השמים. ובפרט מן הסיפורים שהיו כבר, הכתובים בחומש בראשית כי זה החלק כולו הוא מן האמר הגוזר והוא סיפור והרבה מענינים לפניו. ומדעתי אע״פ שאמרו הנבחרים ז״ל כי התורה נתנה בסיני נכתב אש שחורה על גבי אש לבנה, הנה העקר בזה על חומש בראשית, כי הוא הנכבד בכלל, והוא ״תפוחי זהב במשכיות כסף.״ | גם עיקר כונתו בפרט לפי דעתי על זה החומש בכלל, כי בו הפלגת הסודות וסתרי תורה, וגם כל המצוות הלכיות שבאו אחר כך בתורה דרך אחר בלתי גוזר, כמו ״אנוכי״, ו״לא יהיה לך״ וכן ״שמע ישראל יי׳ אלוקינו יי׳ אחד,״ וכן ״ואהבת״ ״ויראת״, הכל בא דרך הגדה וסיפור בזה החומש. לכן נשאו ז״ל זה החומש ר״ל באמרם ״מעשה בראשית״ כמו שכתבנו.
