גביע כסף א׳

דע מצורף למה שקדם בספר מנורת כסף ומזרק כסף כי נכון לאמר בשם ית׳ שהוא הסיבה הראשונה לשון רבים מצד מה גם מצד עצמו. כל שכן שנכון זה בכלל השכל הנפרד, אשר השם ית׳ הוא מן הכלל. וזה כי השכל הנפרד בכלל, ואם תרצה אמור עולם השכל או עולם השכלים, הוא ית׳ ובית דינו ופמליא שלו שאמרו חכמינו ז״ל. וזה הכלל הוא נחלק בציורינו לשלשה חלקים מצד ציירנו אותם בענין עלות ועלולים כמו שאמר אבונצר ״הראשון והשניים והשכל הפועל.״ ודע כי מצד זה יצא ראשונה בשנים קדמניות שנאמר באמונת האב והבן והרוח. רק שאחר כן הועתק לענין אחר. וזה כי הש״ית הוא הראשון הוא האב; השניים יקרא בן או הבנים וזהו אמרו ״בני אלוקים, בני אלים״ בכונה ראשונה. כ״ש שהאל נקרא אב בכל התורה והמקרא כי הוא המוליד הראשון לכל. והשכל הפעל נקרא רוח יי, רוח הקודש, רוח אלוקים. וכל זה מבואר.

א״כ כלל עולם השכל הנפרד הוא אחד מצד ורוב מצד. ואם תרצה אמור הם רבים והם אחד. ואם תרצה אמור | השכל הנפרד בכלל הוא שלושה והוא אחד, ומזה הוסכם השלוש ראשונה. וגם הראשון בעצמו הוא ית׳ השם נוכל לומר עליו כל זה בבחינת יחודו לבדו, מצד היותו עלה משלשת לשניים ולשכל הפועל. וגם מצד זה נוכל לאמר בו לבדו שהוא ג׳ והוא אחד. ובכלל כי זה השלוש עם היותו ית׳ אחד גמור וכל זולתו הוא רב מצד היותו מורכב ונשלם מעלה ועלול, מה שאינו כן השם ית כי אין עליו עלה. הנה זהו דעת תורתינו. ולכך אמרו אכ״ה ״קדושה לך ישלשו״, ופירשו לנו מאמר ישעיהו ק׳ק׳ק׳ הש׳ צבאות שהכונה בזה השלוש לשכל הנפרד בכלל ולש׳ ית׳ בפרט.