דגול מרבבה על שלחן ערוך אורח חיים תרי״ז

מהדורה: ספר מגיני ארץ: שלחן ערוך. למברג, תרנ"ג

« דגול מרבבה על שלחן ערוך אורח חיים תרט״ז דגול מרבבה על שלחן ערוך אורח חיים תרי״ט »

1 דין עוברה ומניקה ויולדת ביו"כ. ובו ד סעיפים: עוברות ומניקות מתענות ומשלימו' ביום הכפורים:

2 עוברה שהריחה ופניה משתנים אע"פ שלא אמרה צריכה אני רי"ו נכ"ז לוחשין לה באזנה שיום הכפורים הוא אם נתקררה דעתה בזכרון זה מוטב ואם לאו מאכילין אותה עד שתתיישב דעתה:

3 כל אדם שהריח מאכל ונשתנו פניו מסוכן הוא אם לא יתנו לו ממנו ומאכילין אותו ממנו:

4 יולדת תוך שלשה ימים לא תתענה כלל משלשה עד שבעה אם אמרה צריכה אני מאכילין אותה מכאן ואילך הרי היא ככל אדם וימים אלו אין מונין אותם מעת לעת כגון אם ילדה בשבעה בתשרי בערב אין מאכילין אותה ביום הכפורים אם לא אמרה צריכה אני אף על פי שלא שלמו לה שלשה ימים עד יום כפורים בערב משום דכיון שנכנס יום רביעי ללידתה מקרי לאחר שלשה:

פירוש דגול מרבבה על שלחן ערוך אורח חיים תרי״ז

1 מחבר ואם אין סכנה להאשה רק להולד עיין סי' ש"ל במג"א ס"ק ט"ז אבל הרא"ש והר"ן כתבו שלא משכחת סכנת העובר בלא סכנת האש' דכל מפלת בחזקה סכנה היא: מחבר

2 כן הוא בטור וברא"ש כאן ביומא אבל הדבר תמוה שהרי בשלהי פ' מפנין מבואר ברי"ף וברא"ש דדוק' באמרה אינה צריכה אין מחללין וכן פסק השלחן ערוך לעיל סימן ש"ל ס"ד ומהי תיתי להחמיר ביוה"כ יותר מבשבת ולכן נלע"ד דכאן מיירי בחברותיה אומרים שאינה צריכה ועיין ב"ח סימן ש"ל:

« דגול מרבבה על שלחן ערוך אורח חיים תרט״ז דגול מרבבה על שלחן ערוך אורח חיים תרי״ט »