דגול מרבבה על שלחן ערוך אורח חיים שצ״ד

מהדורה: ספר מגיני ארץ: שלחן ערוך. למברג, תרנ"ג

« דגול מרבבה על שלחן ערוך אורח חיים שצ״ג דגול מרבבה על שלחן ערוך אורח חיים שצ״ז »

1 ספק עירוב מה דינו. ובו ג סעיפים: ספק עירוב כגון ספק אם היה קיים בין השמשו' אם לאו מותר והוא שיהיה לו חזקת כשרו' כגון שהניחו שם ואירע בו ספק אבל אם לא היה לו חזקת כשרו' כגון ספק אם הונח שם אם לאו לא:

2 צריך שיהא העירוב בין השמשו' במקום שראוי ליטלו הילכך אם נפל עליו גל ואינו יכול ליטלו בלא מרא וחצינא אסור: הגה והעירוב א"צ להיות קיים רק בין השמשות טור ויוכל לאכלו כשודאי חשיכה הגהות אשירי ומרדכי פרק בכל מערבין ויש לבצוע עליו בשחרית בשבת מנהגים ודוקא במקום שנוהגים לערב כל ערב שבת אבל עדיף טפי לערב על כל השנה בפעם אחת כדלעיל סי' שס"ח ב"י:

3 נתנו במגדל ונעל בפניו ואבד המפתח קודם שחשכה אם אי אפשר להוציא העירוב אלא אם כן עשה מלאכה גמורה בין השמשו' הרי זה כמו שאבד ואינו עירוב שהרי אי אפשר לאכלו:

פירוש דגול מרבבה על שלחן ערוך אורח חיים שצ״ד

1 ול"נ דלא קשה מידי דכיון דפליגי בזה ר' מאיר ורבנן פסק גבי יו"ט לענין איסור לפחותן לכתחלה כרבנן אבל לענין עירוב קיי"ל הלכה כדברי המיקל בעירוב אפילו יחיד נגד רבים כדאיתא בעירובין דף מ"ו ע"א וק"ל ואף דלענין לערב לכהן בבה"ק פסק הטור בסימן ת"ט לחומרא כרבנן ועיין ברא"ש בריש פרק בכל מערבין שהטעם משום דתליא בפלוגתא דרבי ור"י בר יהודה באוהל זרוק יהלכה כרבי מחבירו ועיין בב"ח בסי' ת"מ שם שאני זה הדבר דהלכה כרבי מחבירו הוא כלל מפורש בש"ס וכבר כת' הרא"ש בפ' עושין פסין סימן ד' דאף הלכה כדברי המיקל בעירוב מ"מ אינו יכול לסתור כלל המפורש בש"ס במקום אחר שאם כללו בש"ס הלכה כפלוני נגד פלוני אפילו לענין עירוב אמרו אבל כאן פלוגתא דר' מאיר ירבנן אין שום כלל דהלכה כרבנן רק מטעמא דר' מאיר הוא יחיד נגד רבים ולענין עירוב בפירוש אמרו הלכה כדברי המיקל בעירוב אפילו יחיד נגד רבים ועוד דכאן גבי עירוב ר' מאיר נשנה בלשון חכמים וראיה דפליג נשנה בלשון יחיד ולכך גבי יו"ט שנאו התנא בלשון יחיד לא לפסוק כמותו משא"כ בעירוב מש"ה שנאו בלשון חכמים משום דהלכה כמותו לקולא ודו"ק היטב בכל המקומות שרשמתי:

« דגול מרבבה על שלחן ערוך אורח חיים שצ״ג דגול מרבבה על שלחן ערוך אורח חיים שצ״ז »